Kommentar zu Schemot 13:19

ויהי בשלח פרעה וכו' ויקח משה את עצמות יוסף. ענין סמיכת הפסוקים, דהנה כאשר ראה משה רבינו ע"ה כי אף אחר שיגאלו, עוד פרעה הולך אחריהם ללוותם, עלה בדעתו ספק פן עדיין לא נשלמו ישראל בתכלית השלימות ועי"ז יש עוד שייכות לפרעה עמהם, ופן הוא מחמת שהיו זמן רב במצרים לכן יש לו צד שייכות עמהם. וגם מראותו כי לא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים פן ינחם העם, גם מזה הבין כי עוד לא נשלמו בתכלית הבירר. והנה איתא (אבות פ"ג מי"א) כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת. והענין בזה לפי שלפעמים נמצא שהש"י מעלים מעשיו ומסתיר כוונתו מבני אדם ואין האדם יודע את רצון הש"י בעסק הזה, כמו שהיה הענין כאן שהיה לפלא בעיני משה למה לא נחם ה' דרך ארץ פלשתים, והעצה לזה שאם רואה האדם שהש"י מנהיג עמו בהסתר, אז לא ירבה להתחכם רק יעסוק בפשוטי מצות ויכלול עצמו במדות היראה, וזה ויקח משה את עצמות יוסף וכו'. כי דרך הצדיק שתולה החסרון בעצמו כשיאונה לפניו דבר ספק, וזה הענין שלקח עצמות יוסף, כי לאשר תלה החסרון בעצמו, לכן החל להכניס עצמו במדת היראה כי עצמות יוסף רומז ע"ז, כי מדת יוסף הצדיק היה יראה כמו שנתבאר ע"פ (עמוס ה',ו') פן יצלח כאש בית יוסף וכו'. וזהו כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו והוא מדת יוסף הצדיק ע"ה.

ויקח משה את עצמות יוסף עמו. הנה בספר יהושע ך"ד כתיב ואת עצמות יוסף אשר העלו בנ"י ממצרים קברו בשכם. בגמ' סוטה דף י"ג ע"ב הקשו קראי אהדדי דהא כתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו. והכא כתיב אשר העלו בנ"י כו' ע"ש. עוד תמהו הראשונים ז"ל למה לא צוה יוסף את בניו שישאוהו ליקבר בא"י מיד כמו שצוה יעקב אבינו ע"ה. הנ"ל לרמז בזה כוונת יוסף לתועלת בנ"י שע"י כח קדושת עצמותיו של יוסף הצדיק שנשארו עמהם במצרים הנה זה שזכו בנ"י לגאולה. כי זהו בחינת יוסף שנקרא גואל כיל"ח ובזכות עצמותיו נגאלו. (וכעין זה מצינו בזוהר פ' ויחי דף רכ"ב אמר הקב"ה אי יוסף אסתלק מהכא גלותא לא אתקיים ע"ש). וז"ש פקוד יפקוד אלהים אתכם פי' הפקידה מהגאולה אשר יפקוד אתכם יהיה ע"י עצמותי. וזה והעליתם את עצמותי מזה אתכם שהם יסבבו את הגאולה לכם ולהעלות אתכם להשפיע לכם כל טוב לעולם. כי כן הוא גדול כח קדושת הבלא דגרמי של הצדיקים אף לאחר פטירתם הם משפיעים כ"ט לבנ"י ושפתותיה' דובבות בקבר. וז"ש חכז"ל קנה שם טוב קנה לעצמו קנה לו דברי תורה קנ"ה גימט' יוסף עה"כ לרמז ע"י קדושת יסוד יוסף קנה לעצמו פי' שגם עצמותיו הם משפיעים כ"ט והוא קנה לו ד"ת שנעשה כמעיין המתגבר. ועד"ז הוא שאמרו חכז"ל צדיק זכיותיו חקוקים על עצמותיו וכן להיפך. כי ענין עצמות רומז לבחי' יסוד לכן אמרו מי שלא נשא אשה מבן עשרים שנה ולמעלה תיפח עצמותיו. אבל בהתיקון כתיב ועצמותיך יחליץ. הנה לכך כתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו. כי משה רבינו ע"ה היה יודע את כל אשר נעשה בשביל העצמות האלה שגרם להם הגאולה כמ"ש כי השבע בשביע את בנ"י לשון שביעה להשפיעם כ"ט לכן לקחם עמו בכל המסעות של בנ"י כנ"ל. ומה שנא' בס' יהושע ואת עצמות יוסף אשר העלו ברי הכי פירושו שהם העלו בנ"י ממצרים כי בזכותם נגאלו כנ"ל. וכן הגאולה העתודה ב"ב יהיה ג"כ ע"י הצדיק יסו"ע (כמ"ש בדרוש פורים בפ' בישעיה כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכו' עוד אקבץ עליו לנקבציו ע"ש). וזה שמסיים שם הפ' קברו בשכם כו' ויהיו לבר יוסף לנחלה. לכאורה היה צריך לומר ויהי לבני יוסף לנחלה שזה קאי על חלקת השדה שהיא לבני יוסף לנחלה. אך לפי הנ"ל שזהו מוסב על העצמות הקדושים שאמר בתחלת הפסוק ואמר שהעצמות האלו הם בכוחם וקדושתם גם לעולמי עד להשפיע לבניהם אחריהם נחל"ה נח"ל ה' . וזה מודיע הכתוב כי כל מי שישבו בחי' יוסף הנה עצמותיו יהיו לבניו ולכל בני ישראל נחלה להשפיעם כל טוב סלה:

ויקח משה את עצמות יוסף עמו. ידוע שמרע"ה היה סוד הדעת העליון הק'. ויוסף הצדיק היה בחי' יסוד צדיק חי עלמין. המתייחד ומתקשר בסוד ח"י חוליות שבשדרה. ועולה למעלה לבחי' מוח החכמה עילאה קדישא. ומשם משפיע שפע קדושה וחיות הקודש לכל העולמות. והוא אתקשרותא דכולהו עלמין ומקשר עצמו בכל מיני שביעית שבכל העולמות סוד המלכות הקדוש. וזהו ויקח משה את עצמות יוסף. עצמות הוא ל' כעצם השמים לטוהר. לשון בהירות ואור. היינו שמשה סוד הדעת לקח עם בחינתו ג"כ את הבהירות ומקור שורשו של יוסף הצדיק ח"י עלמין שהוא בהירות אור החכמה. כי השבע השביע את בנ"י. היינו כי הוא קשרם וייחדם כל הבחי' בבחי' שבע להיות מזוינים וכנ"ל. והמשכיל יבין כל זה. ויבין דבר מתוך דבר: