Midrasch zu Michah 4:2
וְֽהָלְכ֞וּ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהוָ֗ה וְאֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיוֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹֽרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־יְהוָ֖ה מִירוּשָׁלִָֽם׃
Viele Völker werden ziehen und sprechen: Auf, lasset uns hinaufgehen zum Berge des Herrn, zum Hause des Gottes Jakobs, dass er uns lehre von seinen Wegen, auf dass wir wandeln auf seinen Pfaden; denn nur von Zijon wird die Lehre ausgehen und das Wort des Herrn von Jerusalem.
עין יעקב
בבא בתרא פרק ב - לז אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב, וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁבַּתְּחִלָּה, מִי (שהיה) [שֶׁיֵּשׁ] לוֹ אָב, מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה. מִי (שלא היה) [שֶׁאֵין] לוֹ אָב, לֹא הָיָה לָמֵד תּוֹרָה. מַאי דָּרוּשׁ: (דברים י״א:י״ט) "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם"; וְלִמַּדְתֶּם אַתֶּם. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. מַאי דָּרוּשׁ: (ישעיהו ב׳:ג׳, מיכה ד׳:ב׳) "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה, וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלַיִם". וַעֲדַיִן, מִי (שהיה) [שֶׁיֵּשׁ] לוֹ אָב, הָיָה מַעֲלֵהוּ וְלוֹמֵד, וּמִי (שלא היה) [שֶׁאֵין] לוֹ אָב, לֹא הָיָה עוֹלֶה וְלוֹמֵד. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מוֹשִׁיבִין (מלמדי תינוקות) בְּכָל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ, וּמַכְנִיסִין אוֹתָן כְּבֶן שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה וּכְבֶן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה. (וכשרבו) [וּמִי שֶׁהָיָה רַבּוֹ] כּוֹעֵס עָלָיו, בּוֹעֵט בּוֹ וְיוֹצֵא. עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא, וְתִקֵּן שֶׁיִּהְיוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, וּבְכָל עִיר וָעִיר, וּמַכְנִיסִין אוֹתָן כְּבֶן שֵׁשׁ וּכְבֶן שֶׁבַע. אָמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: עַד שִׁית לָא תְּקַבִּיל, מִכָּאן וָאֵילָךְ, קַבִּיל וְאַסְפִי לֵיהּ כְּתוֹרָא. וְאָמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: כִּי מַחִית לִינוּקָא, לָא תִּמְחִי לֵיהּ אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָנָא, דְּקָרִי קָרִי, דְּלָא קָרִי, לִיהֲוֵי צַוְותָא לְחַבְרֵיהּ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
א״ר אלעזר מ״ד (מיכה ד ב) והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה׳ אל בית אלהי יעקב. אלהי אברהם אלהי יצחק לא נאמר אלא אלהי יעקב לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר (בראשית כב יד) בהר ה׳ יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר (שם כד סג) ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר (שם כח יט) ויקרא את שם המקום ההוא בית אל. א״ר יוחנן גדול יום קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ שנאמר (הושע ב ב) ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל וכתיב (בראשית א ה) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
עין יעקב
וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח" וְגוֹ'. כְּתַב לוּחוֹת, דִּכְתִיב: (דברים ט׳:י״ז) "וַאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם", תָּנָא: לוּחוֹת נִשְׁתַּבְּרוּ וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת. עוּלָא אָמַר: כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ תְּמָרִים וְיַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה. עוּלָא אִיקְלָע לְפוּמְבְּדִיתָא, קְרִיבוּ לֵיהּ טִירְיָנָא דְּתַמְרֵי. אָמַר לְהוּ: כַּמָּה כִּי הַנֵּי בְּזוּזָא? אָמְרוּ לֵיהּ: תְּלָת. אָמַר: מְלֹא צַנָּא דְּדוּבְשָׁא בְּזוּזָא בְּבָבֶל, וּבַבְלָאֵי לָא עַסְקֵי בְּאוֹרַיְתָא? בְּלֵילְיָא צַעֲרֵיהּ. אָמַר: מְלֹא צַנָּא סַמָּא דְּמוֹתָא בְּזוּזָא בְּבָבֶל, וְעַסְקֵי בַּבְלָאֵי בְּאוֹרַיְתָא! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: (מיכה ד׳:ב׳) "וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה', וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב", "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "אֱלֹהֵי יַעֲקֹב". לֹא כְּאַבְרָהָם שֶׁכָּתוּב בּוֹ: 'הַר', שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית כ״ב:י״ד) "בְּהַר ה' יֵרָאֶה". וְלֹא כְּיִצְחָק שֶׁכָּתוּב בּוֹ: 'שָׂדֶה', שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כד) "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה". אֶלָּא כְּיַעֲקֹב, שֶׁקְּרָאוֹ 'בַּיִת', שֶׁנֶּאֱמַר: (שם לה) "וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּדוֹל יוֹם קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, כְּיוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ בּוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ב׳:ב׳) "וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ, כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל", וּכְתִיב: (בראשית א׳:ה׳) "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד".
Ask RabbiBookmarkShareCopy