Quotation_auto zu Schemot 17:6

ובמדרש הנעלם אמרו כי מה שאמר והשענו תחת העץ. וכן הוא עומד עליהם תחת העץ. שהיה לו לאברהם אילן אחד שבו היה יודע האנשים שהיו ראוים לחסות תחת כנפי השכינה. ולכן אמר והשענו תחת העץ ואם היו ראויים. האילן היה פושט ענפיו עליהם ומכסה אותם. ואם לא היו ראויים האילן היה מתתמר ועולה. ואז היה יודע אברהם שלא היו ראויים לחסות תחת כנפי השכינה. ולכן אמר והוא עומד עליהם תחת העץ. ואולי רמזו בזה על התורה שנקראת עץ החיים. ואברהם היה מלמדם בדרכי התורה והיה מוציא מלבם מלין לידע אם היה לבם שלם עם ה'. ואם היה יודע בהם שהיו דבקים בה'. היה מאכיל אותם על שלחנו ומלמדם בדרך ה'. כמאמרם ז"ל אחר שאכלו היה אומר להם ברכו למי שאכלתם משלו והיו מברכים לאברהם. והיה אומר להם כסבורים אתם שאכלתם משלי לא אכלתם אלא משל מי שאמר והיה העולם. ואם לא היו ראויים לחסות תחת כנפי שכינה לא היו אוכלים על שלחנו. משום שנאמר אל תלחם את לחם רע עין. ואולי על זה סמכו בפסוק לושי ועשי עוגות. לומר וצדיק על שלחן יבא. שהוא בגימטריא ועשי. לרמוז שאם היה צדיק וראוי להתדבק בה' על שלחן אברהם. יבא ואם לאו לא יבא. וכל זה היה יודע מצד התורה שנקראת עץ חיים היא למחזיקים בה. וזהו והשענו תחת העץ. וכן והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו. ומלבד כ"ז למדנו מכאן כמה גדול כח הכנסת אורחים כאומרם ז"ל גדולה הכנסת אורחים. ויותר מהקבלת פני השכינה וכו'. וכן שראוי לשמשם הוא בעצמו כאומרם במסכת ברכות מצינו גדול ששימש וכו'. וכן אמרו במציעא פרק השוכר אמר רב יהודה אמר רב כל מה שעשה אברהם אבינו ע"י עצמו למלאכים. עשה הקב"ה בעצמו לבניו. וכל מה שעשה להם ע"י שליח. עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח. ואל הבקר רץ אברהם. ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים וגו'. ויקח חמאה וחלב. הנני ממטיר לכם לחם. והוא עומד עליהם. הנני עומד לפניך שם על הצור. ואברהם הולך עמם לשלחם. וה' הולך לפניהם יומם. יוקח נא מעט מים ע"י שליח. והכית בצור ויצאו ממנו מים. ולכן צריך האדם לעשות המצוה על ידי עצמו ולא ע"י שליח. שהרי אמרו במדה שאדם מודד בה מודדין לו:

ויאמר השם הנה מקום אתי. ביאר לו כיצד יהיה העברת טובו לפניו וקריאתו בשמו. וזהו הנה מקום אתי ונצבת על הצור. הוא שאמר למעלה הנני עומד לפניך שם על הצור. וזהו ויתיצב עמו שם. ואולי רמז הנה מקום אתי מעלה מיוחדת אצלי. שתשיג שאלתך כאלו אתה מופשט מחומר ויושב בסתר אהלי. וזהו ונצבת על הצור. וזהו כאומרו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. כי יצפנני בסוכה ביום רעה מכל מיני מדות הדין יסתירני בסתר אהלו. בצור ירוממני הוא צור של משה שאמר לו ונצבת על הצור. והמקום הוא האהל שהזכיר. זהו כנגד ענייני עולם הבא שקונה מצד אור ה' ותורתו. וזהו אורי וישעי. וכן בזאת אני בוטח שהיא זאת התורה. וכנגד טובות העולם הזה ועתה ירום ראשי. כלומר בזה העת שאני בו ירום ראשי על אויבי. וזהו ונצבת על הצור. ולפי שאדם חי בגוף ובנפש א"א להשיג זה. אמר ושמתיך בנקרת הצור ושכותי כפי עליך. בענין שלא תקבל נזק. וזה כנגד כי יצפנני בסוכה. ובעמידת אותו המקום הקדוש תזדכך ותתלבן. בענין שכשאסיר כפי מעליך וראית את אחורי. אעפ"י שלא יראני האדם וחי. בהכנת זה המקום וזה הצור. תוכל להשיג דבר מה בחיים. וזהו הנה מקום אתי כמו שפירשתי: