Midrash for Isaiah 62:6

כתיב (ישעיה סב ו) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את ה׳ אל דמי לכם מאי אמרי אמר רבא בר רב שילא (תהלים קב יד) אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד רב נחמן בר יצחק אמר (שם קמז) בונה ירושלים ה׳ נדחי ישראל יכנס ומעיקרא מאי הוו אמרי אמר רבא בר רב שילא (שם קלב) כי בהר ה׳ בציון אוה למושב לו:

כ כְּתִיב: (ישעיהו ס״ב:ו׳) "עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה, תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּירִים אֶת ה', אַל דֱּמִי לָכֶם". מַאי אַמְרֵי? [הָכִי] אָמַר (רבה) [רָבָא] בַּר רַב שִׁילָא: (תהילים ק״ב:י״ד) "אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי בָא מוֹעֵד". רַב נַחְמָן [בַּר יִצְחָק] אָמַר: (שם קמז) "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס", וּמֵעִיקָרָא מַאי הֲווּ אַמְרֵי? אָמַר רָבָא [בַּר רַב שִׁילָא]: (שם קלב) "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ".

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, אָמַר דָּוִד (תהלים עז, ז): אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִזְכֶּרֶת אֲנִי אֶת הַשְּׁבָרִים שֶׁהָיִיתָ שׁוֹבֵר אֶת הָאוֹיְבִים בַּעֲבוּרִי בַּלַּיְלָה. וְאֵין נְגִינָתִי אֶלָּא לְשׁוֹן שֶׁבֶר, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איכה ג, סג): אֲנִי מַנְגִינָתָם, וְאוֹמֵר (בראשית יד, כ): אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ. בָּא עָלֵינוּ סַנְחֵרִיב שָׁבַרְתָּ אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה בּוֹא וּרְאֵה אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵן גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ עֲשָׂאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמְרִין לְיִשְׂרָאֵל, וּמִי הֵם מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סב, ו): עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים, וְכֵיוָן שֶׁבָּא סַנְחֵרִיב מִיכָאֵל יָצָא וְהִכָּה בָהֶם, וְגַבְרִיאֵל הִצִּיל בְּמִצְוָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַחֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו. לָמָּה כָךְ, אֶלָּא תְּנָאִין עָשָׂה עִמָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵימָתַי, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לֵירֵד לְהַצִּיל אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ אָמְרוּ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל לְפָנָיו אָנוּ יוֹרְדִין לְהַצִּיל אוֹתוֹ, אָמַר לָהֶם אִלּוּ יָרַד לְשֵׁם אֶחָד מִכֶּם לַכִּבְשָׁן אַתֶּם הֱיִיתֶם מַצִּילִין אוֹתוֹ, אֶלָּא לִשְׁמִי יָרַד וַאֲנִי יוֹרֵד וּמַצִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, ז): אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, אֶלָּא אֶתֵּן לָכֶם זְמַן אֵימָתַי תֵּרְדוּ עַל שֶׁנִּזְדַּקַּקְתֶּם לְהַצִּילוֹ לִכְבוֹד שְׁמִי, אַתָּה מִיכָאֵל עַל מַחֲנֵה אַשּׁוּר, וְאַתָּה גַּבְרִיאֵל עַל מַחֲנֵה כַּשְׂדִּים. כֵּיוָן שֶׁיָּרַד גַּבְרִיאֵל לְהַצִּיל לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, גָּזַר לָאֵשׁ וְיָצָא וְלִהַט כָּל אוֹתָן שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כב): גֻּבְרַיָא אִלֵּךְ דִּי הַסִּקוּ לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וגו'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַרְבַּע אֻמּוֹת מֵתוּ שָׁם, בָּרִאשׁוֹנָה כְּתִיב (דניאל ג, ג): בֵּאדַיִן מִתְכַּנְשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָא סְגָנַיָא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא, וְכָאן חָסְרוּ אַרְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כז): וּמִתְכַּנְשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָא, לְפִיכָךְ אָמַר חֲנַנְיָה (תהלים קיז, א): הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם. מִישָׁאֵל אָמַר (תהלים קיז א): שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים. וַעֲזַרְיָה אָמַר (תהלים קיז, ב): כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ. הַמַּלְאָךְ אוֹמֵר (תהלים קיז ב): וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם, אֱמֶת מַה שֶּׁאָמַר לִי כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לְהַצִּיל אַבְרָהָם, וְכֵן מִיכָאֵל עָשָׂה מַה שֶּׁאָמַר לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה', תָּנָא כֻּלָּן פּוֹלֶמַרְכִין וְדֻכָּסִין הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן וְהִנִּיחוּ קַנְקַנֵּיהֶם מֻשְׁלָכִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְסַנְחֵרִיב אַתָּה עָשִׂיתָ שֶׁלָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, כג): בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ, אַף אֲנִי בְּיַד מַלְאָכִי, מֶה עָשָׂה לוֹ (ישעיה י, טז): וְתַחַת כְּבֹדוֹ יְקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ. מַהוּ וְתַחַת כְּבֹדוֹ, שֶׁשָֹּׂרַף גּוּפָן מִבִּפְנִים וְהִנִּיחַ בִּגְדֵיהֶם מִבַּחוּץ, שֶׁכְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם בִּגְדוֹ, וְלָמָּה הִנִּיחַ בִּגְדֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁהָיוּ בָּנָיו שֶׁל שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י, כב): בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיָּב אֲנִי לְשֵׁם אֲבִיהֶם שֶׁנָּטְלוּ הוּא וְיֶפֶת בִּגְדֵיהֶם וְכִסּוּ עֶרְוַת אֲבִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, כג): וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִֹּׂמְלָה, לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִיכָאֵל הַנַּח בִּגְדֵיהֶן וּשְׂרֹף נִשְׁמָתָן, מַה כְּתִיב שָׁם (מלכים ב יט, לה): וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קא, ח): לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל וְחִזְקִיָּהוּ יוֹשְׁבִין וְאוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל, שֶׁהָיָה לַיִל שֶׁל פֶּסַח וְהָיוּ מִתְיָרְאִים לוֹמַר עַכְשָׁו יְרוּשָׁלַיִם מִתְכַּבֶּשֶׁת בְּיָדוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר לַעֲמֹד וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל, מָצְאוּ אוֹיְבֵיהֶם פְּגָרִים מֵתִים, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִישַׁעְיָה (ישעיה ח, ג): קְרָא שְׁמוֹ מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז, וּמִהֵר לָבֹז שְׁלָלָם. וְהָאֶחָד קָרָא שְׁמוֹ (ישעיה ז, יד): עִמָּנוּאֵל, לוֹמַר שֶׁאֲנִי עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לב, ח): עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּיַד מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, כֵּן לֶעָתִיד לָבֹא יַעֲשֶׂה עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, זֶה מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר זֶה מִיכָאֵל לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב, א): וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַֹּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ, שֶׁהוּא תּוֹבֵעַ צְרָכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה א, יב): וַיַּעַן מַלְאַךְ ה' וַיֹּאמַר ה' צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלָיִם, וְאוֹמֵר (דניאל י, כא): וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עַל אֵלֶּה כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְמָה מִיכָאֵל וְסמא"ל דּוֹמִין לְסָנֵיגוֹר וְקָטֵיגוֹר עוֹמְדִין בַּדִּין, זֶה מְדַבֵּר וְזֶה מְדַבֵּר, גָּמַר זֶה דְּבָרָיו וְזֶה דְּבָרָיו, יָדַע אוֹתוֹ הַסְּנֵיגוֹר שֶׁנָּצַח הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ אֶת הַדַּיָּין שֶׁיּוֹצִיא אִיפוֹפָסִין. בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ קָטֵיגוֹר לְהוֹסִיף דָּבָר, אָמַר לוֹ הַסָּנֵיגוֹר הַחֲרֵשׁ וְנִשְׁמַע מִן הַדַּיָּן. כָּךְ מִיכָאֵל וְסמא"ל עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה וְהַשָֹּׂטָן מְקַטְרֵג וּמִיכָאֵל מְלַמֵּד זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַשָֹּׂטָן בָּא לְדַבֵּר וּמִיכָאֵל מְשַׁתְּקוֹ, לָמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, ט): אֶשְׁמְעָה מַה יְּדַבֵּר הָאֵל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ, הֱוֵי (תהלים עז, ז): אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, עַל נֵס שֶׁל חִזְקִיָּהוּ. דָּבָר אַחֵר, אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי, נִזְכַּר אֲנִי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לָנוּ בְּמִצְרַיִם, וּמְנַגְנִין שֶׁעָשִׂיתָ לְמִצְרַיִם, הֵיאַךְ מִתְּחִלָּה כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא הַמַּכּוֹת עַל הַמִּצְרִים, מַכַּת בְּכוֹרוֹת אָמַר לְהָבִיא תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, כג): הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ. הִתְחִיל אוֹמֵר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אָבִיא עָלָיו מַכַּת בְּכוֹרוֹת תְּחִלָּה מְשַׁלְּחָן, אֶלָּא מֵבִיא אֲנִי עָלָיו מַכּוֹת אַחֵרוֹת [תחלה] וּבְעֵקֶב זֹאת אֲנִי מֵבִיא אֶת כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר, לְפִיכָךְ דָּוִד מְקַלֵּס (תהלים צ, יא): מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ, מִי יוֹדֵעַ נַגְנִין שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, כ): בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נוֹדָעוּ, דְּבָרִים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בְּעָקֵב מִי יוֹדֵעַ.