Chasidut sur Isaïe 40:2

ד או ירמוז הכתוב אומרו ואלה שמות בני ישראל וגו' עד איש וביתו באו. כי הנה כתבנו במקום אחר בפירוש מאמר חז"ל (פסחים פ"ח.) לא כאברהם שכתוב בו הר וכו' עד אלא כיעקב שקראו בית, להבין לאיזה ענין קראו יעקב בית, והוא על פי המבואר (בתיקוני זוהר בהקדמה א':) וז"ל ביצים מארי מקרא וכו' והאם רובצת על האפרוחים וכו' שלח תשלח מנייהו אבל על מארי קבלה אתמר לא תקח האם על הבנים דלית סכלתנו לאשתמודע בשכינתא כאלין דמארי קבלה וכו', ודא שכינתא דאיהי קן דיליה בית דיליה מלון דיליה ובארעא קדישא איהי יחודא וביתא ולאו מלון ואכסניא וכו', עד כאן. הרי שהפרש והבדל יש במארי קבלה בין ארעא קדישא ובין אלו הגולין לחוץ, כי בארעא קדישא נקראין לגבי שכינתא בית יחודא דילה ולא מלון ואכסניא, ובגלות נקראין בית ומלון לשכינתא. ועל כן יעקב אבינו שצפה זאת ברוח קדשו שגם בעת החורבן ימצא בחינת בית לשכינתא הן בארעא קדישא שנקרא בית יחודא והן בגלות שנקרא בית ומלון, וכל בחינות אלה הכל יקובל ויושפע דרך הר המוריה מקום המקדש ששם שער השמים ונשקי ארעא ורקיע אהדדי לירד משמים כל בחינת האורות והשפע הנכבד והמקודש לאשתמודע בשכינתא ברזי דרזין דרך שם, ומשם יושפע לכל הארצות, שעל כן המקום ההוא נקרא לב הארץ בסוד הכתוב (ישעיה מ', ב') דברו על לב ירושלים וגו' לפי שהוא באמצע העולם כמו הלב שהוא באמצע הגוף כידוע. וכמו שלב האדם תחילה מקבל הוא כל החיות והשפע ממאכל אשר יאכל לכל אדם ואחר כך הוא מחלק חיות לכל האברים כן זה שער השמים מקבל תחילה כל השפע והחיות הקודש היורד משמי השמים ומחלק לכל אברי הארץ ולזה קראו יעקב בית, כי דרך שם יושפע שפע האור הקדוש לאלין מארי קבלה להיות בית לשכינתא כאמור בין בארץ בין בחוץ לארץ.

ה גם יאמר הכתוב בראשית ברא אלהים וגו'. על פי מה שאמרו חז"ל (יומא נ"ד:) ושתיה היתה נקראת תנא שממנה הושתת העולם, תנן כמאן דאמר מציון נברא העולם דתניא רבי אליעזר אומר עולם מאמצעיתו נברא וכו' עד אלו ואלו מציון נבראו שנאמר (תהלים נ', ב') מציון מכלל יופי אלהים הופיע, ממנו מוכלל יופיו של עולם. והנה נקודה אמצעית הלזו שממנה הושתת העולם שהוא מקום אשר תחת כנפי הכרובים בקודש הקדשים הוא הוא אשר אמר עליה יעקב אבינו ע"ה (בראשית כ"ח, י"ז) מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים. כי כל החיות של כל העולם הזה וכל הברכות והשפעות הטוב והמיטיב לכל, הכל יורד בתחילה לשם ומשם מתחלק לכל יושבי הארץ כי שם נקרא לב הארץ בסוד הכתוב (ישעיה מ', ב') דברו על לב ירושלים, וכאשר באדם כל הכח מן המאכלים בא תחילה אל הלב שהוא מלך בכל האברים שבגוף, והלב לוקח לעצמו הזך והנקי ואחר כך שולח מאתו כח לכל האברים דרך מעבר הורידין כנודע מספרי החכמה, כן כל השפעות החיות היורד משמים לארץ יורד תחילה אל נקודה אמצעית הלזו הנקראת לב הארץ ומשם יתחלק השפע לכל האברים, ועל כן נקרא שער השמים כי שם הוא שער הראשון לקבלת ההשפעה הבאה משמים. ושם נקרא נשקי ארעא ורקיע אהדדי, כי תחילה עולים דרך שם כל התפילות ותחנונים ושבחי ה' יתברך ויחודי שמותיו יתברך מתתא לעילא בבחינת העלאת המיין נוקבין ועל ידי זה מתעורר כנגדו לעילא לעילא להיות יורד כל שפע טוב וברכה ורחמים וחיים ממקור מחיה החיים לנוה אפריון למכון בית אלהינו. ושם מקדש ה' כוננו ידיך שהוא ככַּן ובסיס ליו"ד שבמקור העליון אשר משם נמשך כל אלה, ועל כן בעת הבריאה שהיה העלאת המיין נוקבין מניה וביה כידוע משם עלה ולשם ירד ונעשה אבן שתיה וממנה הושתת העולם להיות נפרץ ימה וקדמה ולכל צדדיו.

ואתחנן אל ה' כו'. עיין כל הדקדוקים בפרשה זו כתבנום בדרוש לפרשת שופטים המדבר בכח הצדקה ע"ש כי לא אכפיל כאן כל הכתוב שם ולא אכתוב כאן רק מה שנתחדש וחוץ אותן הדקדוקים יש לדקדק דתיבת לשמור אין לו ביאור כלל, באומרו ולא תגרעו ממנו לשמור, דהיה לו לומר ולא תגרעו ממנו אלא תשמרו. גם באומרו אשר אנכי מצוה הוא מיותר, דמי לא ידע שכל המצות צוה משה רבינו ע"ה, ובהפטרת נחמו נחמו עמי כו' (ישעיהו מ') ואמרו במדרש (פס"ז ואתחנן ד', כו) חטאה בכפלים שנאמר (איכה א', יח) חטא חטאה ירושלים, ולקו בבכפלים שנאמר (ישעיה מ, ב) כי לקתה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה, וחוזרין ומתנחמין בכפלים שנאמר נחמו נחמו עמי. וצריך ביאור איך שייך חוטא בכפלים. גם בפסוק עצמו באומרו (איכה א', ח) על כן לנדה היתה, מאי הדמיון לנדה, גם כל מכבדיה הזילוה צריך ביאור.