Commentaire sur L’Exode 21:6
וְהִגִּישׁ֤וֹ אֲדֹנָיו֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְהִגִּישׁוֹ֙ אֶל־הַדֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל־הַמְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת־אָזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם׃ (ס)
son maître l’amènera par-devant le tribunal, on le placera près d’une porte ou d’un poteau; et son maître lui percera l’oreille avec un poinçon et il le servira indéfiniment.
חתם סופר
[] ורצע אדוניו את אזנו וכו', עיין פרש"י ר"ש דריש כמין חומר וכו' ויש לפרש ר"ש לשיטתו דדרש טעמא דקרא, ולכאור' צריך טעמא על זה דקא' דלכך נרצע ששמע כי עבדי הם וזה קנה אדון א"כ הי' ראוי' להיות נרצע מיד בתחילת מכירה, ונראה דהרי אמרו חכז"ל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו ולכך לא עבר אקרא דעבדי הם ולא עבדים לעבדים דהרי הוא אדון לאדונו, ולכך אינו נרצע אבל זה שא' אהבתי את אשתי ובני דהיינו שפחה כנענית שרבו מוסר לו כדאיתא ברש"י ובניו שהם עבדים (כידוע שבניו הנולדים לו משפחה, בניה כמותה, והם עבדים) ובשבילם רוצה עוד להיות עבד לעבוד בשביל אותם העבדים והולך ממדריגתו מטה ואז גם האדון רשאי לשעבד בו כי אינו נוהג כשורה כמו שדרשו חכז"ל לעולם בהם תעבדו ובאחיכם בזמן שאינו נוהג כשורה ואם כן העבד קונה אדון לעצמו כפרש"י לכך נרצע וזה המשך הקרא לאחר שאמר אהבתי אשתי ובני וגו' ורצע אדוניו וזה שדרש לי' שפיר ר"ש כמין חומר דבוק ומקושר זה בזה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
אל האלהים. לְבֵית דִּין; צָרִיךְ שֶׁיִּמָּלֵךְ בְּמוֹכְרָיו שֶׁמְּכָרוּהוּ לוֹ (שם):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רמב"ן
והגישו אדניו אל האלהים לב''ד, צריך שימלך במוכריו שמכרוהו לו (מכילתא). ואמר ר''א (אבן עזרא על שמות כ״א:ו׳) כי נקראו השופטים אלהים בעבור שהם מקיימי משפטי האלהים בארץ. ולדעתי יאמר הכתוב והגישו אדניו אל האלהים, עד האלהים יבא דבר שניהם (שמות כ״ב:ח׳), לרמוז כי האלהים יהיה עמהם בדבר המשפט, הוא יצדיק והוא ירשיע וזהו שאמר (שם) אשר ירשיעון אלהים, וכך אמר משה כי המשפט לאלהים הוא (דברים א יז). וכך אמר יהושפט כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר משפט (דהי''ב יט ו). וכן אמר הכתוב אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט (תהלים פב א), כלומר בקרב עדת אלהים ישפוט, כי האלהים הוא השופט. וכן אמר ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' ( דברים יט יז). וזה טעם כי לא אצדיק רשע (שמות כ״ג:ז׳) על הפירוש הנכון. ובאלה שמות רבה (שמות רבה ל׳:כ״ד) ראיתי אלא בשעה שהדיין יושב ודן באמת, כביכול מניח הקב''ה שמי השמים ומשרה שכינתו בצדו, שנאמר (שופטים ב יח) כי הקים ה' להם שופטים והיה ה', עם השופט:
Ask RabbiBookmarkShareCopy