Midrash sur Chroniques 2 5:13

כָּל הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וגו' (במדבר ד, מו), מֵאַחַר שֶׁחָשַׁב הַלְוִיִּם מִשְׁפַּחַת בְּנֵי קְהָת לְבַד וּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן לְבַד וּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי מְרָרִי לְבַד, חָזַר וְכָלַל מִנְיָנָם בְּיַחַד, לְהַגִּיד שֶׁכֻּלָּם שְׁקוּלִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בַּחִבָּה. (במדבר ד, מז): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת וגו', תָּנֵי הַשִּׁיר מְעַכֵּב אֶת הַקָּרְבָּן דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְעַכֵּב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר מֵהַאי קְרָא (במדבר ח, יט): וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים וגו' לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', מַה כַּפָּרָה מְעַכֶּבֶת אַף שִׁירָה מְעַכֶּבֶת. וְרַבָּנָן מוֹקְמִין מֵהַאי קְרָא מַה כַּפָּרָה בַּיּוֹם אַף שִׁירָה בַּיּוֹם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל מִנַּיִן לְעִקַּר שִׁירָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח, ז): וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם ה', אֵיזֶהוּ שֵׁרוּת שֶׁבְּשֵׁם ה', הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא (תהלים פא, ג): שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא (ישעיה כד, יד): הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן ה' וגו'. תָּנֵי (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָֹּׂאוּ, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בַּכָּתֵף, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּשָֹּׂאוּ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יִשָֹּׂאוּ, אֵין יִשָֹּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף וגו', וְאוֹמֵר: יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ. חֲנַנְיָה בֶּן אַחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר מֵהָכָא (שמות יט, יט): משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, עַל עִסְקֵי קוֹל. רַבִּי אַסָּא אָמַר מֵהָכָא (דברי הימים ב ה, יג): וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד. רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר מֵהָכָא (במדבר יח, ג): וְלֹא יָמֻתוּ גַּם הֵם גַם אַתֶּם, מָה אַתֶּם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ אַף הֵם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵהָכָא (במדבר ד, מז): לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה, אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכָה עֲבוֹדָה, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה.

רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא פָּתְרֵי קְרָיָה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר בְּאֹהֶל מוֹעֵד, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, שֶׁחֲבוּיִין בְּסֵתֶר אֹהֶל מוֹעֵד. הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ח, ד): וַתִּקָהֵל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ (ויקרא ט, כד): וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ, שִׁירָה נָאָה אָמְרוּ עַל יְדֵי שֶׁרָאוּ דָּבָר חָדָשׁ, לְפִיכָךְ אָמְרוּ שִׁירָה חֲדָשָׁה, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב, זֶה הַשִּׁיר. וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא ח, ה): וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה'. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אִינוּן פָּתְרוּן לָהּ עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אַף, אֲנָא נִפְתְּרִינָהּ עַל דַּעְתַּיְהוּ דְּרַבָּנָן בְּבֵית הָעוֹלָמִים, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, שֶׁהָיוּ חֲבוּיִין בְּסֵתֶר בֵּית עוֹלָמִים. הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א ח, א): אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה. הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברי הימים ב ה, יג): וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא כֹּהֵן בֶּן דְּלָיָה אָמַר, כְּתִיב (שמות יט, ח): וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו, וּכְתִיב (שמות כד, ג): וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ, עַד אֵיכָן עָמַד לָהֶם אוֹתוֹ הַקּוֹל, עַד וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד. כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב, זֶה הַשִּׁיר. וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א ח, סג): וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים וגו' בָּקָר, אֵיזֶה בָּקָר (במדבר ז, ח): אֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר.