Musar sur Isaïe 65:13

בברכת ולמלשינים ישים אל לבו שיהיה נעקר מינות מישראל ושיהיו מאמינים בתורה שבכתב ושבע"פ אמונה בלי דופי ולא יהיה בקרבם שרש פורה ראש ולענה להמרות פי חכמי ישראל השלמים המלמדים תורה ברבים גם ישים ללבו להתפלל על אבדן עמלק באמרו ומלכות זדון שהוא עמלק שבא בזדון על ישראל מתעבר על ריב לא לו ובזה מקיים מ"ע זכור את אשר עשה לך עמלק וחובה עלינו לנטור לו איבה כי משנאי ה' אשנא וישים על לבו כי כל פורעניות הראוים לבוא על ישראל ח"ו יבואו עליו אמרו במדרש (תנדבא"ז פי"ט) ביום הכיפורים נוטל הקב"ה עונות ישראל ונותנם על שרו של עשו אמר רבש"ע מה כחי שאתה נותן עלי כל העונות ונטלם הקב"ה ונתנם על בגדיו והם נעשו אדומים דכתיב (ישעי' סג א) מי זה בא מאדום וכו' עכ"ל ויש להבין וכי כך דינו של הקב"ה ליטול עונות מישראל ולהעמיסם על שרו של עשו הלא ה' לא יעות משפט והחוטא הוא עונו ישא ואיך נענש נפש בעד נפש וגם מה שטען ומה כחי שאתה נותן עלי באמת הנתינה היא לאבד ולהכרית זכרו ומה זה שהקב"ה נותן על בגדיו והם אדומים מה מורה זה ומה טיבו ומביא קרא מי זה בא מאדום מה פירושו אבל הענין כך כי הקב"ה שוחר טוב לישראל וכאשר חוטאים ישראל הקב"ה אומר גלות ושעבוד הם המביאים לידי כך ולולי כן לא היו חוטאים ובאמת התנצלות זו אמת ויפה עד מאוד אבל הוא לעבירות כגון גזל וחמס ושנאה וקנאה וביטול תורה ותפלה בזה יש להתנצל עבור הגלות להיותם טרודים במחיתם וקשה עליהם עול מדהבה בנפשם יביאו לחמם ומאין יקחו המן הגורן או מן היקב בעו"ה אין להם ממש חניה בקרקע וכל שעה ממש חייהם תלוים מנגד וכל עמל אדם למצוא חן בעיני השרים ואין מקרבין לאדם אלא להנאתן וכדומה צרות ותלאות אשר מצאו לאחינו בני ישראל בגולה הן המפריעים אותם מעבודתם עבודת הקודש בכל עת ותמיד בעו"ה צרות ויגיעות עשיר ורש שם נפגשו אין נקי שאין עליו כובד הגלות ולבבו בלתי בר וזך לעבודת ה' ותורתו אך זהו בעבירות הנ"ל והדומה להם אבל מה נאמר ומה נדבר בעונות זנות ושחוק וקלות ראש כל הלילה לישב ולרקד כמו שעירים בחורים ובתולות אנשים ונשים לנבל פה ולישב במושב לצים ולילך לבתי שחוק ומושב לצים של רשעים המרגילים לאדם לכל תועבת ה' ונשים לילך ממש בגלוי בשר וזרועות גלוים ומה נעשה בחילול השבת שעושים ע"י נכרים מלאכת הדלקת נר וחימום קאפע וכדומה והולכים כל יום שבת ומקרא קודש בטל רק בדברי הוללות ושטות אשר לא לרצון לפני ה' ומה יאמרו בקלות ראש במצות תפילין וציצית והסחת דעת מהן וכדומה בכל מצות ושיחה בטילה ושטות בבית הכנסת וקלות ראש בבית כנסת לנהוג קלנא בשכינתא וכהנה יתר עבירות וכי יש לתלות בכובד הגלות אדרבה לשמחה מה זו עושה הלא יש לנו להתפלל בכובד ראש ולבנו דוי כל הימים ולמעט במותרות ותענוג וכבר אמרו (בבא בתרא ס ע"ב) שרצו לתקן בחורבן לבלי ממש לאכול בשר ולשתות יין ולבלי ליקח נשים וגם הנשים לא ילכו בבגדי צבעונים (נדה סא ע"ב) רק הקילו בשביל קיום המין ולהקל מעל כתמיהן ואיך נרדוף אנחנו המותרות ואיך ילבשו הנשים משבצות זהב ואבני חפץ וכלי יקר בדמים יקרים בעו"ה ואסרו למלאות פינו שחוק בעולם הזה ואמרו (סוטה מח) זמרא בביתא חורבא בסיפיה בעו"ה נהפך אשר אין בית אשר לא ישוררו וישמחו כמשוש לכל הון יקר וא"כ לכאורה אין לתלות זה בכובד הגלות אבל באמת גם זה נתלה בו כי יש להבין מה שאמרו (תדא"ר פי"ח) כביכול השכינה בגלות ובכל צרותינו לו צר והוא אסור בזיקים כביכול כאשר הפיוט כהושעת אלים בלוד עמך וכו' מורה כולו ע"ז וכמ"ש תו' בסוכה (מה ד"ה אני והו) והענין כך כי שפעת הקב"ה לארץ היה ע"י ישראל ומקדשו ומשם נתפשט התמצית מעט לעכו"ם וע"ז נאמר (עי' ישעי' סה יג) עבדי יאכלו וישבעו והמה ירעבו אבל לאחר החורבן הקב"ה שם השפע בשר של אומה שאנו אצלו בגלות ומשפיע לשר ההוא והוא משפיע לנו וזהו מ"ש בירמיה (ירמיה מט לח) ושמתי כסאי בעילם ומפרשים כי שם הקב"ה בשר של פרס הוא עילם השפע ועל ידיו אנו מקבלים וכן הוא בכל גלות וגלות אחרון המר הזה הוא ג"כ הקב"ה שם השפע בידי האומה של עשו שאנו אצלם בגלות הוא המקבל השפע ומשפיע לנו כאשר האריכו בזה למאוד תלמידי האר"י זללה"ה שלכך נאמר (ישעיה כא יא) אלי קורא משעיר ובדרך הטבע והשכל כאשר השר מהאומה הלזה מקבל השפע ומסתמא בוחר לאומה שלו והנלוים אתו הטוב והמובחר ולנו נותן רק התמצית מיעוטא דמיעוטא ולכך נאמר (פסחים מב ע"ב) אי מלאה זו חרבה זו רק לפעמים אנו מקבלים השפע משר האומה בעצמו ואז הרי אנו בבחינת עבדים כי עבדים אין מקבלים פרס מאדוניהם בעצם רק ע"י שליח ומשרת וכן אנו ולפעמים הם נותנים השפע למשטרי וצבאות השמים שהם הגלגלים ועל ידם אנו מקבלים והם בבחינת נשים שהם מקבלים מהשר של אומות העולם וכל מקבל הוא בבחינת אשה ונותן הוא בבחינת גבר וא"כ אנו שמקבלים מהגלגלים אנו בבחינת שפחה שמקבלת מיד גבירתה כי הגבירה היא בעצמה מקבלת מיד בעלה וכן אנו מקבלים מגלגלים שהם מקבלים מהשרים והרמב"ם במורה ימתיק כמה פעמים דברים האלה וכ"כ הרב בעל העקידה ז"ל ולכך נאמר במדרש וחפרה הלבנה ובושה החמה כי לעתיד לבא יבקשו חמה ולבנה להעיד על ישראל שכפרו ברית ויאמר להם הקב"ה נשים אתם ואין עדות לנשים עכ"ל וזהו הכונה כשהם מקבלים מהשר כנ"ל הם נפתו אחר שרו והם מסטרא דמסאבא גם כן ובזה היה בחינת כישוף כי צבא השמים היה מצד סטרא דמסאבא ומפתים לבני אדם למרוד בה' ועיין בפי' משניות להרמב"ם בע"ז פ' ר' ישמעאל (דף נד ע"ב) כאשר הפליג בזה ע"ש ולכך בארץ ישראל כשהיו יושבים על אדמתן והיו מקבלים מן כבוד ה' לא היה כישוף לצבא השמים כי מאנו לקבל מאתם קטורת זרה ועבודת טלמסאות מנמוסי עובדי נוגירמסאיס כי היו כולם קודש ולכך נאמר (במדבר כג כג) כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל ולכך כשהם נפתים לסטרא אחרא והם רוצים להעיד על ישראל ונמשכו אחריהם לשנוא לישראל אמר להם קב"ה נשים אתם כי הם מקבלים מהשר כנ"ל ולכך צעק דוד בעבור כנסת ישראל בגולה (תהילים קכג א) אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים הרצון אעפ"י שאנו מקבלים דרך צבא השמים מ"מ עיני אליך כי ידעתי כי אתה משפיע ראשון והכל ממך ואתה הוא היושב ומשפיע בשמים שהם גלגלים ומזלות ומשטרי שמים ואמרו הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וכו' וכעיני שפחה אל יד גבירתה כנ"ל וקאמר אעפ"כ עינינו אל ה' עד שיחננו וא"ש וכבר אמרתי כי באמת היצה"ר וכח הטומאה גובר בעולם עד שכמעט א"א לעמוד בו ולכבוש אותו אם לא ע"י השפעת רוח הקודש ממעל כי אין בעפר משלו כמש"ל וה' הוא השולח עזרו מקודש והנה ברבות השפע אשר אנו מקבלים מיד ה' רבתה הטהרה והיראה והחכמה והמדע בישראל כי עזר ה' הוא לכבוש רוח הטומאה וסטרא דמסאבתא ובקל היה אפשר לשמור המצות אבל באשר השפע שורה בתוך שרו של האומות והוא לוקח לעצמו המובחר ונותן לנו מיעוטי דמיעוטי השיריים א"כ אין זה מספיק לעמוד בחיל נגד יצה"ר ותש כוחנו בעו"ה ובזה רפו ידינו אשר נפתה לבנו לקול יצה"ר ומכף רגל ועד ראש אנו מלאים עונות וחטאים כי מי יעמוד בעדנו ויצר לב אדם רע מנעוריו ומזה בא שישנם אצל אומות העולם חכמים גדולים נבונים רבים בחכמות וחריפות ונמצא בהם חסידי אומות העולם גם כן והוא הכל מן השפע הטוב שמקבלים לעצמם וזהו שפחה כי תירש גבירתה שלוקח לעצמו כל טוב ולכך לעתיד לבא שהבטיח ה' למנוע השפעה מהם יהיה סר חכמתם ולכך נאמר (עובדיה א ח) והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו וא"כ יש כאן ב' טעמים על ביטול התורה בגולה אחד מצד הגלות בעצמו וכמש"ל שמונע למצות הרבה וגורם עוונות הרבה ואחד מפאת שפעת ה' ששם בשר האומה והוא מונע מאתנו השפע ועי"כ אין בנו כח לעמוד נגד יצה"ר וכבר ידוע כי שרו של עשו אדום אדום הוא ואדום לבושו וכדכתיב (ישעיה סג א) מי בא זה מאדום וכשהקב"ה שם השפעתו בשרו נאמר בו אדום לבושו כי ההשפעה הוא מתלבש בשרו של אדום והוא אדום ובזה יובן דברי מדרש הנ"ל כי הקב"ה נוטל עונות עמו ישראל ונותן אותם על עשו הרצון כי ע"י גלות מר וכבד עי"כ באים כל עונות לישראל והוא השאור שבעיסה והכל בא מצדו ולכך נותן כל עונות עליו וטוען שרו רבש"ע אמת עבירות שבאים ע"י גלות אבל עבירות שאין כח גלות לגרום אותם כמש"ל וזהו טענתו וכי מה כחי שאתה נותן עלי כל העונות והיינו הלא יש עונות שאין כחי לגרום ואין אלו מצד הגלות כי לא כל כך כחי גדול והקב"ה רמז לו טעם שני שכתבתי כי ע"י השפע שמתלבש בו בא מיעוט השפע לישראל והם עלולים לעונות כי א"א לכבוש יצה"ר כנ"ל וזהו שנטל הקב"ה ונתנם על לבושו הרצון ע"י שהשפע מתלבש בשרו של עשו מחמת זה באים עונות ולכך נעשה לבושו אדום כנ"ל כדכתיב מי זה בא מאדום ולכך העונות הנתונים על לבושו הם אדומים כי ע"י אדום נעשו והוא הגורם לעונות במיעוט השפע ועי"כ באים עונות ונכון והוא כפתור ופרח ובזה תבין מ"ש יצחק (שבת פט) בהתנצלותו על ישראל שאמר על עונות ישראל להקב"ה פלגא עלי ופלגא עלך וזהו הכונה כי קצת עונות באים בטבע מחמת גלות וקצת עונות באים מחמת שהשפע בשרו של אומות העולם כנ"ל והנה הגלות גרם יצחק בברכות והיה כאשר תריד ופרקת וכו' (בראשית כז מ) ועל ידי זה גבר כחו בגלות המר הזה אך שתהיה השפע מתלבשת בשרו לא היה מפאת יצחק רק מן ה' היתה זאת ולמענכם שלחתי בבלה אמר הכתוב ולכך אמר יצחק פלגא מקצת עונות עלי כי הוא גרם להם טבע הגלות וזהו היה בסיבתו ופלגא עלך והבן ולכך בתפלתינו יש להתפלל שהקב"ה ישים כל עונותינו על מצירי ישראל כי הם היו סיבה לעונות וישים ללבו להתפלל שה' יסלק השפע מהם וישפיע אותנו מידו הקדושה כמאז ומקדם:

הרב בעל מנחת יהודה בהקדמתו להמערכת כתב וזה לשונו, ראוי שיחפוץ האדם בחיים כדי לראות בטוב שנאמר (תהלים לד, יג) מי האיש החפץ חיים [אוהב ימים] לראות טוב, והטוב הזה לא יושג כי אם באמצעות התורה שנאמר (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, ותפס לשון לקח לומר תקחו הטוב אם תורתי אל תעזובו. ויש למצות טעמים נסתרים אשר טועמיהם טועמים בעולם הזה מהטוב הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא שעליו נאמר (תהלים לא, כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. וכמו שהטוב ההוא גנוז לצדיקים בלבד ועליו אמר הנביא (ישעיה סה, יג) הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו וגו', כך מגנזי התורה לא יתהנו אלא יחידי הסגולה, ראיתי בני עליה והנם מועטים, ורוב העולם הרחיקו מחכמת הקבלה דרכיהם, ויש בזה כתות אם להיות בעיניהם מאוסה שלא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו רצה לומר בדברים הגלוים והוא הפשט, ולא די לנו הצער הזה, אלא שכופרים בה ואומרים שאין בתורה אלא פשטה. ואם לחשבם כי מי ומי הוא אשר יבא אל שער המלך. ואם מפני פחדם משגיאה לחשבם כי שגגתה עולה זדון:

ועל זה כיון בתנחומא שאמר כדי להאיר לך לעולם הבא, ואז יבוא חשיכה לאומות העולם שהחשיכו אותנו, ולכל בני ישראל יהיה אור ותתחדש הבריאה וכענין שרמז בריש הבריאה (בראשית א, ב) תהו ובהו וחושך על פני תהום ופירשו רז"ל בבראשית רבה (ב, ד) על ד' גליות. ואחר כך יהיה אור של משיח כי יתרון אור הוא מהחושך. וכן לענין השלחן בא הרמז על העתיד בפסוק (ישעיה סה, יג) הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו וגו':