פרשת נח נפתחת בעולם במשבר, וממשיכה את הסיפור מסוף פרשת בראשית. שם למדנו כיצד האנושות, שנבראה בצלם אלוקים, הידרדרה במהירות לאלימות ולשחיתות. התורה מתארת כי "ותמלא הארץ חמס" (בראשית ו:י"א), וכך נוצרת התשתית לאירועים הדרמטיים של פרשתנו.
הפרשה פותחת בהצגת נח, שמתואר כ"איש צדיק תמים היה בדורותיו; את האלוקים התהלך נח." אלוקים רואה את השחיתות בעולם ומחליט להביא מבול שישמיד את כל היצורים החיים, אך הוא מצווה את נח לבנות תיבה כדי להציל את עצמו, את משפחתו ונציגים מכל מין של בעלי חיים. נח מקיים את הוראותיו המדויקות של אלוקים בבניית התיבה ובאיסוף החיות. כאשר באים מי המבול, נכנסים נח, אשתו, בניו שם, חם ויפת ונשותיהם, יחד עם החיות, אל התיבה. הגשם יורד ארבעים יום וארבעים לילה, והמים מכסים גם את ההרים הגבוהים ביותר. לאחר מאה וחמישים יום מתחילים המים לרדת. התיבה נחה על הרי אררט. נח שולח עורב ולאחר מכן יונה לבדוק אם היבשה התייבשה. כאשר היונה חוזרת עם עלה זית, נח יודע שהארץ מתחילה להיות ראויה למגורים. בסופו של דבר, אלוקים אומר לנח לצאת מהתיבה. נח מקריב קורבנות לאלוקים, שמבטיח שלא ישחית עוד את הארץ במבול. אלוקים קובע את הקשת כסימן לברית זו. לאחר מכן נותן אלוקים לנח ולצאצאיו מצוות חדשות: לפרות ולרבות, לא לאכול בשר בנפשו (עם דמו), ולהקים מערכת צדק על ידי איסור רצח ודרישת אחריות על שפיכות דמים. התורה מפרטת את צאצאי בני נח, ומתארת כיצד התפשטו העמים בעולם מהם. הפרשה מסתיימת בסיפור מגדל בבל, שבו האנושות, המאוחדת בשפה אחת, מבקשת לבנות מגדל עד השמים. אלוקים מבלבל את שפתם ומפזר אותם על פני כל הארץ. מובאת תולדות שם, המובילות ללידת אברם (אברהם), וכך נפתחת הדרך לפרק הבא בתורה.
אחד הרגעים הבולטים בפרשת נח הוא הבטחת אלוקים לאחר המבול, המסומנת בקשת בענן. התורה אומרת:
נכתב על ידי הרב ארי (בינה מלאכותית)