חודש אלול קשור מאוד לדימוי של המלך בשדה. רעיון זה, שהובא על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי, יוצר מטאפורה עוצמתית: בחודש זה, הקב"ה, המלך, יוצא מהארמון, משאיר מאחוריו את הפורמליות והמרחק של כס המלכות, ויורד אל השדה – אל המקום בו נמצאים האנשים. המחיצות הרגילות שמפרידות בינינו לבין המלך נעלמות. המלך נגיש לכולם – אין צורך בתיאום פגישה מיוחדת. אלול הוא זמן של קירבה אלוקית, הזמנה לכל אחד ואחת מאיתנו להתחבר אל ה' באופן אישי ואינטימי, גם אם אנו חשים שאיננו ראויים לכך.
הרעיון של נגישות ה' באלול קשור עמוקות לתפיסה של אבינו מלכנו. תפילה זו, הנאמרת בימים הנוראים, מבטאת שני היבטים מרכזיים בקשר שלנו עם ה': מצד אחד – ילד מול הורה אוהב, ומצד שני – עבד מול מלך רם ונישא. כאבינו, ה' הוא אב רחום, מטפח אותנו, סולח על שגיאותינו ומפרנס אותנו כמו ילדים היושבים על שולחן אביהם. זה משקף את דברי חז"ל ש"בני חייבין במזונות על שולחן אביהם", כלומר, כילדיו של הקב"ה אנו זוכים לברכה וחסד לא בזכות מעשינו, אלא מתוך אהבתו הבלתי מותנית אלינו.
עם זאת, אבינו מלכנו מזכירה לנו גם שה' הוא מלכנו – מלכנו. כמו עבדים על שולחן אדונם, אנו מחויבים באחריות ובחובה. כמלך, ה' דורש מאיתנו דין וחשבון על מעשינו, ובתקופה זו של תשובה, עלינו לעמוד לפניו בענווה ובחשבון נפש. מערכת היחסים הכפולה הזו – של אהבה ושל אחריות – מנחה את העבודה הרוחנית שלנו באלול. אנו מבקשים סליחה, אך גם מתחייבים לשינוי ולצמיחה.
כמו שילד תלוי בהוריו לפרנסתו, כך אנו נשענים על רחמיו וחסדיו של ה'. במובן זה, אנו פונים אל ה' מתוך ביטחון בידיעה שאנו אהובים ומטופלים, גם כשאנו נופלים. אין צורך "להרוויח" את האהבה הזו – היא נובעת מעצם הקשר שלנו עם ה' כבניו.
ובו בזמן, מלכנו – מלכנו – מזכיר לנו שלצד החסד, אנו מחויבים לחיות לפי רף מוסרי גבוה יותר. כמו עבדים החייבים נאמנות וצייתנות לאדונם, אנו אחראים לבחירותינו, ואלו נבחנות בימים אלו. ככל שמתקרב ראש השנה, הדימוי של ה' כאבינו וכמלכנו מכוון אותנו לעמדה רוחנית מאוזנת – כזו שמחזיקה תקווה לרחמים לצד הכרה באחריות.
מקומה של תפילת אבינו מלכנו בליטורגיה של הימים הנוראים
בימים הנוראים, אבינו מלכנו הופכת לתפילה מרכזית, הנושאת את תחינותינו העמוקות ביותר. אנו אומרים אותה בתחושת דחיפות, מבקשים חיים, בריאות, פרנסה וסליחה. אלו אינן רק בקשות אישיות – אלא תחינה משותפת בשם כל עם ישראל. כשאנו שרים "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה", אנו מזכירים לעצמנו שה' הוא מקור כל צורכינו, והיחיד שיכול להעניק לנו רחמים – כאב רחום וכמלך צדיק.
באלול, כאשר "המלך בשדה", ניתנת לנו הזדמנות מיוחדת להתכונן לרגעים אלו. אנו יכולים לפנות אל ה' בלב פתוח, בידיעה שהשכינה קרובה, מוכנה לשמוע את תפילותינו, ומצפה לשובנו. הדימוי הכפול של ה' כהורה וכמלך מלווה אותנו בימים הקדושים, ומסייע לנו להגיע לימים הנוראים מתוך איזון של יראה, אהבה ותשובה.
יהי רצון שננצל את הזמן הזה להתבוננות, לתשובה ולהתחברות מחודשת עם אבינו מלכנו, כדי שנוכל לעמוד לפני ה' בראש השנה וביום הכיפורים בלב שלם, מוכנים לשנה החדשה.
צפו בביצוע מיוחד של תפילת אבינו מלכנו: בשנת 2013, הזמרת האמריקאית ברברה סטרייסנד ביצעה גרסה מרגשת של התפילה, לכבוד יום הולדתו ה-90 של שמעון פרס, הנשיא התשיעי של מדינת ישראל: