דע לך שאני לא מחדש שום דבר, אני רק חוזר על דברי רביז"ל, כי מהרגע שזכיתי להתקרב אליו תהלה לאל לא הכרתי את אף אחד, רק את ספרי רביז"ל, ואפילו לא ידעתי אז שיש דבר כזה חסידי ברסלב, אלא כל התקרבותי היתה רק על ידי ספריו הקדושים ששקדתי יומם ולילה רק בספריו הקדושים, ומסרתי את נפשי פשוטו כמשמעו לחזור עליהם פעמים אין מספר, והשתדלתי לקיים את כל המובא בדבריו הקדושים, ולא התבלבלתי משום בריה שבעולם, כי לא היה מי שיבלבל אותי.
ולכן כל שיחה ותורה ומאמר וסיפור מרביז"ל, זה כל החיות שלי, וכך גדלתי שנים על גבי שנים, ולכן אף אחד בעולם לא היה יכול ולא יכול לבלבל אותי, כי אצלי מה שרביז"ל אומר, זהו זה, לא מעניין אותי מה שאחרים אומרים וכו', אני יודע שאני מקורב אל רביז"ל, ולכן כל דבריו אצלי קדושים ואמיתיים, ואני לא נכנס בויכוחים עם אף אחד, אמת אני רוצה שיקיימו את דברי רביז"ל כפשוטם
ועכשיו אני שואל אותך מאחר שזכית לסיים פעמיים את הש"ס כולו, וכן עשרים וחמש פעמים ששה סדרי משנה 3 פעמים את כל הזוהר ושלושים פעם התיקוני זוהר, תתאר לעצמך אם לא תבלבל את עצמך משום בריה, הרי אתה יכול לסיים במשך כל ימי חייך עשרות פעמים את כל הש"ס אם לא יותר, וכן ששה סדרי משנה, ותנ"ך, כל המדרשים, וזוהר ותיקונים וכו' וכו', ולכן אני לא מבין למה אתה צריך להתבלבל מאחרים? מה יש לך עם אחרים? זכור תזכור שבקבר אתה תשכב לבד, שמה לא יהיה לך אף אחד שיבלבל אותך וכו', אבל אז כבר יהיה מאוחר אם לא תקבל עכשיו את לימוד רביז"ל כפשוטם, לא להסתכל על אף בריה שבעולם יהיה מי שיהיה ויהיה איך שיהיה וכו'.
אתה צריך לזכור שבפירוש גילה לנו רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שנ"ח) שבכל שיחה ושיחה שהיה משיח ומדבר עמנו יכולים להיות על ידה איש כשר, ואפלו צדיק גמור כל ימי חייו כמו שאני רוצה (אזוי וויא איך מיין איין גוטער יהוד) אם ירצה לילך עמה לקיים כפי שיחתו הקדושה [וגם אפילו עכשיו כשלומדין דבריו הקדושים יש להם גם כן כח גדול לעורר להשם יתברך לזכות לדרכי השם באמת, למי שישים לבו היטב לדבריו ולשיחותיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, כי כל שיחה שלו היא התעוררות נפלא ונורא מאד ודרך ישרה ונכונה מאד לעבודת השם יתברך לכל אחד לפי מדריגתו יהיה באיזה מדריגה שיהיה. אפילו מי שהוא במדריגה עליונה מאד יכול לקבל דרך ישרה ועצות נפלאות מכל שיחה ושיחה שלו. וכן להיפך מי שהוא בתכלית מדריגה התחתונה חס ושלום באיזה מקום שרק לא יהיה, יכול לקבל דרך ישרה ועצות נכונות מכל שיחה ושיחה שלו למלט נפשו מני שחת, ולשוב אל השם יתברך באמת אם ישים לבו לדבריו היטב, ויקיים אותם באמת ובתמימות בלי שום חכמות, אשרי מי שיאחז בהם].
ולכן מה יש לך עם אחרים? כלל אחד תיקח בידך, כל מי שמדבר נגד דברי רבי נחמן זצ"ל, הוא פגום מאד מאד בבריתו, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ו) דזה הוא כלל גדול, שאי אפשר לשום אדם להשיג ולתפוס בדיבורו של הצדיק, אם לא שתיקן תחילה אות ברית קודש כראוי, ואזי יכול להבין ולתפוס דיבורו של הצדיק. דאיתא בזוהר (משפטים ק"י) 'סלוקא דיסודא עד אבא ואמא' שהם בחינת חכמה ובינה, שהם י"ה, שהם מוחין. נמצא כשתיקן אות ברית קודש כראוי, אזי המוחין שלו בשלימות, ויכול להבין דיבורו של הצדיק. כפי התיקון של כל אחד, כך הוא השגתו.
והנה אם רביז"ל נתן לנו סדר דרך הלימוד, מה יש לאיזה פרחח פגום בפגם הברית וכו', המונח בשאול תחתית ומתחתיו וכו', להתערב בזה וכו', או לומר את הדעות נפסדות שלו וכו', ומה צריכים לשמוע את השטויות שלו ? וחבל על הויכוחים ועל הדיבורים, לך נא וראה מה שרביז"ל אומר (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה וְסִפֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה שֶׁטּוֹב לִלְמֹד בִּמְהִירוּת וְלִבְלִי לְדַקְדֵּק הַרְבֵּה בְּלִמּוּדוֹ. רַק לִלְמֹד בִּפְשִׁיטוּת בִּזְרִיזוּת. וְלִבְלִי לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ הַרְבֵּה בִּשְׁעַת לִמּוּדוֹ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן רַק יִרְאֶה לְהָבִין הַדָּבָר בִּפְשִׁיטוּת בִּמְקוֹמוֹ. וְאִם לִפְעָמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין דָּבָר אֶחָד, אַל יַעֲמֹד הַרְבֵּה שָׁם וְיַנִּיחַ אוֹתוֹ הָעִנְיָן וְיִלְמַד יוֹתֵר לְהַלָּן. וְעַל־פִּי הָרֹב יֵדַע אַחַר־כָּךְ מִמֵּילָא מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בִּתְחִלָּה כְּשֶׁיִּלְמַד כְּסֵדֶר בִּזְרִיזוּת לְהַלָּן יוֹתֵר.
וְאָמַר: שֶׁאֵין צְרִיכִין בְּלִמּוּד רַק הָאֲמִירָה לְבַד, לוֹמַר הַדְּבָרִים כְּסֵדֶר, וּמִמֵּילָא יָבִין. וְלֹא יְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בִּתְחִלַּת לִמּוּדוֹ שֶׁיִּרְצֶה לְהָבִין תֵּכֶף וּמֵחֲמַת זֶה יִקְשֶׁה לוֹ הַרְבֵּה תֵּכֶף וְלֹא יָבִין כְּלָל רַק יַכְנִיס מֹחוֹ בְּהַלִּמּוּד וְיֹאמַר כְּסֵדֶר בִּזְרִיזוּת וּמִמֵּילָא יָבִין. וְאִם לֹא יָבִין תֵּכֶף - יָבִין אַחַר־כָּךְ. וְאִם יִשָּׁאֲרוּ אֵיזֶה דְּבָרִים שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יוּכַל לַעֲמֹד עַל כַּוָּנָתוֹ, מַה בְּכָךְ? כִּי מַעֲלַת רִבּוּי הַלִּמּוּד עוֹלָה עַל הַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת סג.): 'לִגְּמוֹר וַהֲדַר לִסְבֹּר וְאַף־עַל־גַּב דְּלָא יָדַע מַה קָאָמַר' שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קי"ט־כ): "גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה" וְכוּ'. כִּי עַל־יְדֵי רִבּוּי הַלִּמּוּד שֶׁיִּלְמַד בִּמְהִירוּת וְיִזְכֶּה לִלְמֹד הַרְבֵּה, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לַעֲבֹר כַּמָּה פְּעָמִים אֵלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹמֵד, לְגָמְרָם וְלַחֲזֹר לְהַתְחִיל וּלְגָמְרָם פַּעַם אַחַר פַּעַם. וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא יָבִין בַּפַּעַם הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי כָּל מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בִּתְחִלָּה, כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהָבִין וְלַעֲמֹד עַל דִּבְרֵיהֶם.
וְדִבֵּר הַרְבֵּה מְאֹד בְּעִנְיָן זֶה. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר דְּבָרִים אֵלּוּ בִּכְתָב הֵיטֵב. אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא דֶּרֶךְ עֵצָה טוֹבָה מְאֹד בְּעִנְיַן הַלִּמּוּד. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לִלְמֹד הַרְבֵּה מְאֹד לִגְמֹר כַּמָּה וְכַמָּה סְפָרִים וְגַם יִזְכֶּה לְהָבִין הַדְּבָרִים יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר הָיָה לוֹמֵד בְּדִקְדּוּק גָּדוֹל כִּי זֶה מְבַלְבֵּל מְאֹד מִן הַלִּמּוּד. וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם פָּסְקוּ מִלִּמּוּדָם לְגַמְרֵי עַל־יְדֵי רִבּוּי הַדִּקְדּוּקִים שֶׁלָּהֶם. וּמְאוּמָה לֹא נִשְׁאַר בְּיָדָם. אֲבָל כְּשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִלְמֹד בִּמְהִירוּת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בְּלִי דִּקְדּוּקִים הַרְבֵּה, הַתּוֹרָה תִּתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְיִזְכֶּה לִלְמֹד הַרְבֵּה מְאֹד, גְּמָרָא וּפוֹסְקִים כֻּלָּם, וְתַנַ"ךְ וּמִדְרָשִׁים וְסִפְרֵי הַזֹּהַר וְקַבָּלָה וּשְׁאָר סְפָרִים כֻּלָּם. וּכְבָר מְבֹאָר (שיחות הר"ן כ"ח) שִׂיחָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁטּוֹב לָאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר בְּחַיָּיו בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
וּפַעַם אֶחָד חִשֵּׁב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מַה שֶּׁהָאָדָם צָרִיךְ לִלְמֹד בְּכָל יוֹם עַד שֶׁאֵין הַיּוֹם מַסְפִּיק. דְּהַיְנוּ לִגְמֹר בְּכָל שָׁנָה שַׁ"ס עִם הָרִי"ף וְהָרֹא"שׁ, וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן־עָרוּךְ הַגְּדוֹלִים, וְכָל הַמִּדְרָשִׁים כֻּלָּם, וְכָל סִפְרֵי הַזֹּהַר וְתִקּוּנִים וְזֹהַר חָדָשׁ, וְכָל סִפְרֵי קַבָּלָה מֵהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. גַּם צְרִיכִין לִלְמֹד אֵיזֶה שִׁעוּר בַּיּוֹם בִּקְצָת עִיּוּן. וְעוֹד חִשֵּׁב הַרְבֵּה דְּבָרִים. גַּם צְרִיכִין לוֹמַר תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם, וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה הַרְבֵּה. וְאָז סִפֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיָן זֶה שֶׁצְּרִיכִין לִלְמֹד בִּמְהִירוּת גָּדוֹל וּבִזְרִיזוּת וְלִבְלִי לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בְּדִקְדּוּקִים הַרְבֵּה מֵעִנְיָן לְעִנְיָן. וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ הֵם בְּדוּקִים וּמְנֻסִּים.
גַּם לֹא הָיָה מְצַוֶּה לַחֲזֹר תֵּכֶף עַל לִמּוּדוֹ רַק רְצוֹנוֹ תָּמִיד הָיָה לִלְמֹד הַסֵּפֶר אוֹ הַפּוֹסֵק שֶׁלּוֹמֵד כְּסֵדֶר מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ בִּזְרִיזוּת, וְאַחַר־כָּךְ יַתְחִיל פַּעַם שֵׁנִי וְיִגְמֹר אוֹתוֹ כֻּלּוֹ. וְכֵן פַּעַם אַחַר פַּעַם.
גַּם אָמַר לְבַל יִהְיֶה נִבְהָל מִזֶּה שֶׁהִזְהִיר שֶׁצְּרִיכִין לִלְמֹד כָּל־כָּךְ בְּכָל יוֹם, כִּי גַּם אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לִלְמֹד כָּל־כָּךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת. וְגַם כְּבָר סִפֵּר מִזֶּה שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר אֲפִילוּ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד כְּלָל וַאֲפִלּוּ צַדִּיק יְכוֹלִין לִהְיוֹת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ לַמְדָן כְּלָל, רַק בַּעַל הַשָּׂגָה אֵין יְכוֹלִין לִהְיוֹת כִּי־אִם כְּשֶׁהוּא לַמְדָן בִּגְמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת. אֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק גָּמוּר יְכוֹלִין לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, 'וְלֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר וְאִין אַתָּה בֶּן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה' (אָבוֹת ב־טז):
ולכן אם תקבל את דברי רבי נחמן זצ"ל, מה טוב ומה נעים, תחייה חיים טובים ונעימים, ותזכה לעבור בימי חייך על כל התורה כולה, ותהיה תמיד שש ושמח על נועם חלקך, ויהיה לך שלום בית אמיתי, ותרבה בשיחה בינך לבין קונך, ותהיה הכי מאושר בחייך, כי רק זה מה שילווה אותך, כמאמרם ז"ל (אבות פרק ו') לפי שבשעת פטירתו של אדם. אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות. אלא תורה ומעשים טובים בלבד; ואמרו (תנא דבי אליהו רבה פרק ט"ו) לפי שכל המרבה שיחות ותפילות, הם המלווים אותו עד שיגיע לבית עולמו; אין עוד דבר שמלווה את האדם עד הרגע האחרונה כמו השיחה בינו לבין קונו.
ואם תלך אחר אברכים פגומים בפגם הברית וכו', שמשם נובע הגאווה והגדלות שלהם, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"א) שגאות וניאוף תלויים זה בזה, מאומה לא יהיה לך, ותצא מזה העולם ערום ויחף וכו', ואף אחד לא ירחם עליך שם וכו', כי כבר יהיה מאוחר וכו', ויסחבו אותך כמו נבילה וכו', ולכן הבחירה בידך, וזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה נ"ט סימן ב') על הפסוק (משלי ל"א) "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" עוז והדר לבושה של תורה, ותשחק ליום אחרון, אימתי היא שוחקת מתן שכרה לעתיד לבא; וכן אמרו (שמות רבה פרשה נ"ב סימן ג') אימתי התורה משחקת למי שהוא עמל בה ליום אחרון הוי 'ותשחק ליום אחרון'; כי אז ביום אחרון של האדם שלמד כל יום תורה, אפילו שעבר עליו מה שעבר, הוא שוחק מכל העולם כולו.