וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַאֲנִי֙ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּֽי לְךָ֔ אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת תְּרוּמֹתָ֑י לְכָל־קָדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל לְךָ֨ נְתַתִּ֧ים לְמָשְׁחָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ לְחָק־עוֹלָֽם׃
שם משמואל
ואני הנה נתתי לך משמרת תרומותי ברש"י משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין בא אחד וערער על השדה אמר המלך כל מי שירצה יבא ויערער לנגדך הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין, אף כאן לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהונה בא הכתוב ונתן כ"ד מתנות כהונה לברית מלח עולם ע"כ, ויש להבין הלא מה כתיב יותר כאן ממ"ש בפ' תרומות הלא כבר כתוב שם, ואם שניתנה כאן בברית מלח הלא כל התורה כולה ניתנה בברית:
שם משמואל
ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי וגו', ברש"י משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין בא אחד וערער וכו' הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין, אף כאן לפי שבא קרח וערער וכו' בא הכתוב ונתן לו כ"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם, וכבר דקדקנו שלהמאמין אינו נצרך, ולהכופר שלא צוה הקב"ה כן, כמו שבמדרש שקרח כפר שלא צוה הקב"ה כן, יכפור גם בפרשה זו: