וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר׃
שם משמואל
על גבול ארץ אדום לאמר יאסף אהרן וגו', ברש"י מגיד מפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה, הנה מכ"ק אבי אדומו"ר זצלל"ה שמעתי שעשו רשעתו הוא בפנימיות ובחיצוניות הוא פושט את טלפיו ומראה שהוא טהור וכשהתחברו לעשו פגמו בפנימיות ולכך חסרו הצדיק זה אהרן שהי' פנימיות וכל אותיותיו מורין ע"ז כמבואר במהר"ל, ולכך מכח קדושתו עשה כל ישראל פנימיים שהיו מכוסים תחת ענן הכבוד עכתדה"ק, ויש להבין הלא הוצרכו לשליחות הזה, וכן שלחו אח"כ לסיחון כמבואר בכתוב ומה חטאו בזה, ונראה שהפגם הי' מה שהזכיר לו לשון אחוה אבל השליחות בעצמו הי' כדי שיהי' נכנע להקדושה כמ"ש אז נבהלו אלופי אדום וגו' רעד וגו' אין זה רע, ואדרבה הי' מעלה דזה תכלית הכוונה שיהיו כל האומות נכנעין להקדושה, אך מחמת שהזכירו לו אחוה ונתקרבו אליו, והיינו ששלחו נצוצי קדושה אל לבו כדי שיהפך ע"י כן לבבו להיטיב עמהם להניחם לעבור דרך ארצם כמי שעושה טובה לאחיו, ואדום אחרי שבפנימיות הוא רע, לא די שלא הועיל לו להיות טוב ומטיב עמהם אדרבה הכניס בו עזות וגיאות עד שיצא לקראתם ואמר אתם מתגאים בירושתכם אני אצא עליכם במה שהורישני אבי, והרי נפגמו נצוצי הקדושה ששלחו לו שהרי סייעוהו להרשיע עוד יותר, ומאחר שפגמו בנצוצי הקדושה שהם פנימים ע"כ חסרו הצדיק הזה, ונסתלקו ענני הכבוד, שהי' עושה אותם פנימיים, וע"כ בא והלחם עמהם הכנעני מלך ערד שהוא עמלק ימ"ש שרשעתו הוא ג"כ בפנימיות וכסות ולשון שינה, ובפדר"א דרכן של עמלקים לחשוב את הסוד בלבם ואינן מגלים בפיהם שנא' ויאמר המן בלבו, וזה הוא קליפה ומקור השקר והצביעות והחניפה, וע"ז הי' התיקון וידר ישראל נדר, ישראל סבא ונאמר תתן אמת ליעקב ההיפוך מעשו שפושט טלפיו ומראה שהוא טהור ובאמצעות זה באו לנדר שהוא נ' דר, שהוא למעלה מז' ימי הבנין, ולמעלה מכל הלבושים והשתנות, וזה הי' תיקון לפגם הנ"ל והבן, ובאמת מצוות שבת היא נמי תיקון לזה ששבת הוא פנימיות מעין עוה"ב, והוא היפוך מדת עמלק כמבואר בפדר"א בשבת כתיב זכור ובעמלק כתיב זכור והבן:
שם משמואל
על גבול ארץ אדום, ברש"י מגיד שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה וכו', וכבר דקדקנו מה חטא הי', הלוא כך נצטוינו לפתוח בשלום אפי' עם שבע אומות, ואמרנו שהחטא הי' שהזכירו תיבת אחיך כאלו מבקשים ודורשים אחר אחוה שלהם, אבל עדיין יש להשיב הלוא התורה עצמה קרא אותם [אח] לא תתעב אדומי כי אחיך הוא, ונראה דהנה שם יעקב וישראל, יעקב הוא השם מתולדה, וישראל הוא השם שבא מצד מעשיו כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל, וע"כ זרעו אחריו כשהם במעלה וזכאים מתיחסים בשם ישראל כמו שורש שם ישראל, ובאם לאו מ"מ זוכין מצד התולדה שהם זרע קודש ואז נקראים ומתיחסים בשם יעקב, והנה כתיב אח עשו ליעקב היינו שמצד התולדה הוא אח, אבל מצד מעלת ישראל שעלי' נקראים ישראל אין לעשו שום אחוה וקורבה להם, ע"כ לא מצינו הלשון אח עשו לישראל כי לישראל איננו אח כלל, וע"כ נחשב כאן לחטא ששלחו אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל, והוא לימוד לאיש הנושא ונותן עמהם שיזכור ששמו ישראל וד"ל:
שם משמואל
ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמור, יאסף אהרן אל עמיו וגו', וברש"י מגיד שמפני שנתחברו לעשו הרשע נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה, וכבר דברנו איך הי' העונש מקביל לחטא, ויש עוד לומר דהיות ידועין דברי דברי הזוה"ק דבאשר הי' מהות אהרן אוהב שלום ורודף שלום ואסגי שלמא בעלמא לפיכך נבחר לעשות שלום בפמליא דלעילא ולחבר עליונים ותחתונים, וע"כ כשנתחברו לעשו הרשע ופגמו בבחי' החיבור נסתלק מהם המחבר: