איזכורים על ויקרא כ:כו

ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. פירש"י פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים, נראה דהנה אין מקבלין שכר על ל"ת רק כשיצרו מתגבר עליו כבפ"ק דקידושין, והטעם יש לומר דהנה שכר מצוה מצוה, פי' דבמצוה שאדם עושה הוא מתקן את עולמות העליונים ומאיר בהם אור עליון מלמעלה וזה בעצמו הוא שכרו לעוה"ב וכל אדם משלו נותנים לו, אך איך אדם קרוץ מחומר יש בכחו להניע את עולמות העליונים כבר פי' כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שהוא מטעם שליח של אדם כמותו שהאדם הוא שליח הש"י וא"כ הרי הוא כאלו הש"י בעצמו עושה, והנה כ"ז יוצדק במצות עשה אבל במצות ל"ת שהוא שלילת העשוי' לא יוצדק בו שליחות, ומטעם זה עשה דוחה ל"ת, כי העשה הוא מעשה שמים ע"י שליחות והל"ת הוא מבשר ודם, ומעשה שמים דוחין למעשה בו"ד, וע"כ אין מקבלין שכר על ל"ת כנ"ל שהשכר הוא רק מה שפעל בעולמות העליונים וזה לא פעל בעולמות עליונים, ובודאי בזה העולם מטיבין לו, אבל זה לא יקרא שכר מצוה, אך אם הוא פורש מן העבירה למען יהי' ביכולתו לקבל עליו עול מלכות שמים ולקיים ולדבקה בו א"כ הפרישה מעבירה הוא מחלקי המצוה דלדבקה בו ושוב מקבלין עליו שכר ג"כ, וזה נמי עצה היעוצה לאדם דכבר אמרנו דבכל מצות עשה האדם הוא שליח הש"י וכח המשלח בשליח ע"כ יש לו כח עליון לעשות המצוה, משא"כ במ ות ל"ת, אבל אם האדם פורש עצמו מהעבירה למען יהי' לחלקו של הקב"ה ולקיים ולדבקה בו שוב הוא שליח הש"י ויש לו כח עליון גם לפרוש מהל"ת והבן:

ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, יש לפרש עפי"מ שכתבנו במק"א הא דהשיב משרע"ה למלאכים כלום יצה"ר יש ביניכם משא ומתן יש ביניכם למצרים ירדתם וכו', אף שבודאי שהמלאכים לא רצו אלא פנימית התורה, מ"מ לגודל מעלת התורה אין להגיע אלי' אלא מחמת הבריחה מדבר ההיפוך לה, כי הבורח מן חיצונית באו לעומתו בקדושה, ואתם המלאכים שאין בכם ענינים אלו אין לכם ממה לברוח ע"כ אי אפשר שתזכו לתורה, כן נמי יש לומר שלהיות לעם לה' אי אפשר בלתי ע"י הבריחה מן העמים, ולעומת שאדם בורח ובודל עצמו מן העמים בה במדה נכנס תחת כנפי השכינה, ואילו יצויר שאין כאן עמים לברוח מהם אי אפשר לבוא להיות לעם לה', ואולי זהו שאמרו ז"ל והנה טוב מאד זה יצה"ר ומה"ט הוא: