שם משמואל
וידר ישראל נדר וגו', נראה שאז היו ישראל שבורי לב מאד שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד ואז עדיין לא חזרו, שהרי מצד העדר ענני כבוד בא והלחם עם ישראל, ועוד זאת שהתגברו ושבו מהם שבי וכענין במלחמת עי שהכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש כתיב וימס לבב העם ויהי למים, כמ"ש הרמב"ן שבמלחמת מצוה של יהושע לא הי' ראוי שיפול משערת ראשם ארצה, ק"ו לימי משה, ואף שכאן לא הי' אלא שפחה, מ"מ הרגישו בזה שפלות מצבם, והיתה עצתם להיפוך לאחוז בדרגין גבוהין היינו שהתעוררו בקרבם את נקודה הפנימית שבלבם וקפצו לנדרים כי ידוע שנדר הוא בשער הנון מלשון נ' דר, וזהו שבמדרש וידר ישראל ישראל סבא היינו בחי' ישראל סבא שבהם עוררו אז, וזה לימוד לאדם המרגיש שפל מצבו יעשה להיפוך ויאחז דוקא בגבוה ממנו בתוספות כח ואומץ, וכמו ששמעתי בשם אדמו"ר הרי"ם זצללה"ה מגור שאמר בל"א העולם אומרים "אז מקען נישט אריבער מוז מען ארונטער" ואני אומר להיפוך "אז מקען נישט ארונטער מוז מען אריבער":