שם משמואל
כתונת בד קודש ילבש וגו', ויש להבין למה נכתבה ציווי הבגדים בין קרבנו לקרבן העם, וכבר דברנו בו ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בו, דהנה ברמב"ן פ' שמיני שקרבן שמיני למלואים שוה לקרבנות יוהכ"פ, שם עגל לחטאת וכאן פר לחטאת, וקרבן העם שם שעיר לחטאת וכאן שעיר לחטאת עיי"ש, והנה שם עגל לכפר על מעשה העגל ושעיר על מכירת יוסף כבת"כ, והרי כאן לכפר על טומאת מקדש וקדשיו, ונראה דיש להבין למה היתה כזאת שיהי' בכח הטומאה לחדור אל מקדש וקדשיו, כי הי' להם להתבטל במציאות כהמס דונג מפני האש, ונראה שזה נסתעף מחטא העגל שהכניסו טומאת ע"ז תוך כלל ישראל, ועדיין לא נמחל לגמרי, אך גם זה צריך להבין למה הי' אז כח בסט"א והשטן לחדור בתוך מחנה ישראל ולהטעותם, ונראה שזה נמשך מחטא מכירת יוסף ציס"ע, אל מצרים ערות הארץ, ע"כ העונש מדה במדה להיפוך שיהי' ביכולת להכניס טומאה במקדש לעומת שהם הכניסו קדושה בטומאה, ובאשר עדיין לא נמחל לגמרי מכח זה ביכולת לכחות החיצונים לחדור ולטמאות מקדש וקדשיו, והנה חטא העגל הוא שהי' להם טעות בשכל, ומכירת יוסף כבר הגדנו שנחשב פגם ברית, חטא ע"ז שהוא זבחי מתים מסלק החיות, ופגם ברית מסלק הפרנסה כמ"ש בנ"ד אשה זונה עד ככר לחם והנה ביוהכ"פ שפוסקין לישראל חיים ופרנסה צריכין לתקן מקודם הקלקול מחטא העגל ומכירת יוסף שמזה נסתעף טומאת מקדש וקדשיו, ואידי ואידי חד מילתא הוא: