וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר׃
שם משמואל
וישובו ויבכו גם בנ"י, הענין, בס' פנים יפות כ' שהמחשבות מערב רב פגמו גם בבנ"י, וזהו וישובו, היינו שהמחשבות שבו וגרמו בכי' גם בבנ"י, וז"ש ובעיני משה רע, שהי' מתיירא שמהחשבה לא תקלקל גם אותו עכת"ד, אך זה הי' מחמת עניוות שלו, כי באמת לא היו יכולין לפגום ח"ו אותו במחשבתם, כי מרע"ה הי' נבדל מהם, וכ"ק אבי אדומו"ר זצוקלל"ה אמר לי בשם זקיני זצללה"ה מקאצק שפשוטי עם יכולים במחשבתם לפגום להצדיק ח"ו, והוא ז"ל אמר שחכמז"ל תקנו זה במה שאמרו מורא רבך כמורא שמים, שמחמת היראה מרבם אינם יכולים לפגום אותו, באשר הם נבדלים ממנו ועומדים מרחוק עכדה"ק, וכל הצדיקים שהקפידו על דרך ארץ היתה כוונתם כדי שיהיו הם נבדלים ממנו ולא יוכלו לפגום אותו, וזקיני זצוקלל"ה מקאצק אמר להעומדים לפניו בזה"ל "וועט עטץ מיך פאלגין איז גוט, אויב נישט וועל איך מיר אהן טאהן א מלבוש של יראה וועט עטץ אנטלויפין בחורי העכברים" עכדה"ק, ובוודאי כוונתו היתה כנ"ל והבן: