וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל כָּל־הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר־צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם׃
שם משמואל
ויבואו בנ"י כל העדה, ברש"י עדה השלימה שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים, והקשה הרמב"ן א"כ מה צורך להזכיר כן בבואם אח"כ להר ההר עכ"ל, ונראה דהנה שלשה אלו משה אהרן ומרים שנשתלחו יחד לישראל, כמו שמשה היתה הנהגתו מתאימה לדור המדבר דווקא ולא לבאי הארץ כבזוה"ק בכמה דוכתי, ולא עוד אלא שהי' נחשב ירידה למשה לכנוס לארץ כי היתה מדרגתו למעלה, וע"כ הנהגתו לא היתה מתאימה לבאי הארץ, בודאי כן הי' אהרן ומרים שנשתלחו עמו יחד שלא היתה הנהגתם מתאימה לדור באי הארץ, ומטעם זה נסבה סיבה מאת ה' שימותו במדבר, מרים מתה מחמת זקנתה, ואהרן ומשה האלקים אנה לידם ענין מי מריבה, ולפי"ז יש לפרש הא דהזכיר הכתוב הא שכבר כלו מתי המדבר קודם מיתת מרים וקודם מיתת אהרן חד טעמא הוא להורות שמחמת שכבר כלו מתי מדבר והתחיל דור חדש דור באי הארץ, מחמת זה מתו, ומיושבת קושיית הרמב"ן: