איזכורים על במדבר כ:יח

ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך ויט ישראל מעליו, ובמדרש זה שאמר הכתוב אני שלום וכי אדבר המה למלחמה ומנין שכך אמר לו הקב"ה שאין מניחין אתכם לעבור ולא הכל מהם שאני הוא שרוצה וכו', ויש להתבונן למה היתה כזאת שהש"י רצה שיסרב אדום ויהיו ישראל מוכרחין לסבול את כל טורח הגדול לסבוב את ארץ אדום, ונראה דהנה ידוע שארץ אדום הוא מקום מושב הסט"א שמה הרגיעה לילית וכל הרע שבעולם משם מוצאה, וע"כ הי' ברצון משרע"ה לעבור דרך ארץ אדום למען החליש את כחות הסט"א שמה, ויהי' זה הכנה לדורות שיהי' ביד איש ישראלי לעבור בכל מקומות מסוכנים ולא יהי' בכח הסט"א להזיקו ולבלבלו, כי בהשפלת השורש נשפלים ממילא הענפין, אך הש"י לא נתרצה בזה האופן להחליש אז את כח שורש הסט"א, ויובן עפי"ד המדרש בראש הפרשה מי יתן טהור מטמא לא אחד כגון אברהם מתרח וכו' העוה"ב מעוה"ז, והגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בשם רבו אדומו"ר הרי"ם זצללה"ה מגור שהפירוש בשביל שמתרחק מעוה"ז זוכה לעוה"ב, עכ"ד, והיינו שלפי רוממות עוה"ב עין לא ראתה אלקים זולתך, אין בו תפיסת יד אדם כלל לזכות בו בכח מעשיו אלא מחמת שיש במציאות עוה"ז עם כל כסיפי' והוא מושכו לאחור והאדם מתאמץ בכח לשבור חומות ברזל המונעים אותו משלימותו, זה עצמו מביאו להתרומם ולעוף על כנפי מרומי עולם עד עוה"ב, וע"כ אילו יצוייר העדר עוה"ז וחלקי הרע שבו לא הי' דרך להגיע לעוה"ב, ובדוגמא זו הוא שבת שהוא מעין עוה"ב והוקדמו לו ששת ימי המעשה, ולעומת שאדם טרח בימי המעשה ומשגיח על עצמו שלא יתגשם ולא יטמע בחומר ימי החול, באותה מדה זוכה לעונג שבת מעין עוה"ב, ואילו יצוייר שלא הי' ששת ימי המעשה במציאות לא הי' אפשר לזכות לשבת, דוגמת עולם הבא שכולו שבת אחר עוה"ז וכחות הרעות שלו, ובדוגמא זו אמרו ז"ל בפסוק והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה, היינו בעבור שאז רוח הטומאה תעביר מן הארץ ולא יהי' חובה בעולם שוב לא יהי' במה לזכות, כי הזכות הוא רק כפי מסת הטורח לדחות חלקי הרע, ומטעם זה לא הסכים ה' שיעברו ישראל דרך ארץ אדום להחליש ולהשפיל את כחות החיצונים אז, שלעומתו הי' נחלש זכות הדחי', אלא ויט ישראל מעליו, והוא פועל דמיוני לדורות שיהי' ביד ישראל לנטות מחלקי הרע אפי' שיהיו חזקים מאד ובגובה ממשלתם, ובשביל זה יזכו למעלות רמות ונשגבות, וזה תשובה להמתאוננים על קישוי יומם וד"ל: