וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
שם משמואל
והיתה לו ולזרעו אחריו וגו', ברש"י שאעפ"י שכבר נתנה כהונה לזרעו של אהרן לא נתנה אלא לאהרן ולבניו שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן, אבל פינחס שנולד קודם לכן ולא נמשח לא בא לכלל כהונה, וכן שנינו בזבחים לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי ע"כ, והקשה הג"א למה באמת לא נמשח עד כאן, והענין, יובן עפימ"ש בזוה"ק ת"ח כל כהן דקטל נפש פסול לי' כהונתי' לעלמין דהא ודאי פסיל ההוא דרגא דילי' לגבי' ופינחס מן דינא פסיל לכהנא הוה, ובגין דקנא לי' לקב"ה אצטריך ליחסא לי' כהונת עלמין לי' ולבנוי אבתרי' לדרי דרין ע"כ, ואין הפי' בשביל שהרג את זמרי, דא"כ לא הי' הכהונה שהשיג שכר, רק לא פסיל לי' מכהונתי', אך הפי' הוא עפימ"ש בלק"ת מהאריז"ל דפינחס הוא שורש קין שהרג את אחיו את הבל, ע"כ לא נמשח עם אהרן ותולדותיו עד עתה שנתקן ע"י החטא הזה, והענין יובן עפימ"ש בפ' קרח שמהות קין הוא שהוא לשון קנין וכל קנין הוא דבר יש, ע"כ הי' דבר יש בעיני עצמו, וזה תוצאות כל הרעות וכל הכפירות שאמר לית דין ולית דיין ועבר על ע"ז וג"ע שבא על תאומתו של הבל וש"ד שהרג את אחיו, אך יש במהות הזה גם צד טוב לעבודת השי"ת כענין שנא' ויגבה לבו בדרכי ה' וחייב אדם לומר בשבילי נברא העולם, וזה הצד הטוב שבקין, וזה שאמרה קניתי איש את ה' שלעבדות ה' יהי' קנין ויש, אך הוא נמשך אחר בחי' הרע שבו, והנה פינחס שהי' משורש קין במה שקנא לשם ד' אף שלא הי' מחויב בזה מצד הדין רק מחמת גודל נפשו שלא הי' יכול לסבול עד שהוגבה לבו בדרכי ה' ועשה מה שעשה, וזה הוא ממש צד הטוב שבקין, ואינו דומה העושה מה שנצטוה למי שעושה דבר מעצמו בלי ציווי, דמי שעושה מחמת שנצטוה אינו ניכר בזה גבהות לבו בדרכי ד' כמו שניכר במי שעושה מחמת התעוררות עצמו בדבר הרשות לקנא קנאת ד' צבאות, וע"כ תיקן בזה השלשה עבירות שבקין, חטא הע"ז שהשתחוו לפעור, וג"ע שנתחברו לבת אל נכר, וש"ד שהרוצח ממעט את הדמות שבאדם, והוא הציל את ישראל כמאה"כ ולא כליתי את בנ"י בקנאתי, ע"כ נתקנו החלקי הטוב שבקין שהיו בפינחס ושוב הי' ראוי להיות כהן: