כְּמַעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּם־בָּ֖הּ לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וּכְמַעֲשֵׂ֣ה אֶֽרֶץ־כְּנַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אֲנִי֩ מֵבִ֨יא אֶתְכֶ֥ם שָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ׃
שם משמואל
כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען וגו' את משפטי תעשו ואת חקותי תשמרו, ובמדרש שמצרים היו בעלי זנות, והכנענים היו בעלי זנות וכשפים, ובודאי ששניהם היו בעלי זנות וע"ז וכשפים שהוא ענין ע"ז, ובמצרים ערות הארץ אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם והיתה מליאה נמי ע"ז ונשפים כמ"ש ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים הרי שהיו גם בעלי ע"ז ומכשפים וחרטומים, וכן נמי כנענים כתיב כי את כל התועובות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם, והיו שטופים בע"ז מאד ואמרו ז"ל אין לך הר וגבעה בא"י שלא עבדו שם האמוריים ע"ז, מ"מ עיקר הדבר שהיו שטופים בו ביותר הי' מצרים בזנות וכנענים בע"ז, כי אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שכנים וזה מושך את זה וזה מושך את זה, ובמהר"ל בספר הגבורות שמצרים הי' חומר וכנענים הי' צורה מקולקלת וארורה, והיינו כי השכל הוא הצורה לגבי החומר ובעלי ע"ז הי' ג"כ עפ"י שכלם אבל הי' שכל מעוקם, וכמ"ש הרמב"ם שע"ז שחדשו בימי דור אנוש הי' מחמת ששפטו בשכלם שמכבוד המלך לכבד את משרתיו, ומחמת שכל המעוקם זה מרעה אל רעה יצאו, וע"כ כנענים שהם שטופים בע"ז ביותר הם כמו צורה לגבי חומר אבל צורה מקולקלת, ומצרים שהיו שטופים בזנות ביותר הם חומרים לגמרי כמו שאמרו ז"ל בסוטה היא עשתה מעשה בהמה, הארכתי בזה מפני שראיתי בקצת מחברים שכתבו היפוך ממה שכתבנו אבל דעת חכז"ל כמו שכתבתי:
שם משמואל
כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וברש"י מגיד שמעשיהם של מצרים ושל כנענים מקולקלים מכל האומות ואותו מקום שישבו בו ישראל מקולקל מן הכל, ובת"כ איתא עוד ומנין שישיבתן של ישראל גרמה להם שנאמר אשר ישבתם בה, ויש להבין למה ישיבת ישראל גרמה להם להתקלקל עוד יותר, ויש לומר דהנה ידוע שאין להסט"א חיות אלא מהקדושה ומחמת עונות ישראל נתרבה אצלם השפע, וא"כ מובן אשר הם תמיד משתוקקים ומתאמצים להכשיל ולהחטיא את ישראל ח"ו, אך אמרנו במאמר הקדום שישראל הש"י בכבודו ובעצמו הוא משגיח עליהם ומנהיג אותם הוא הוא היצר שלהם, ואין תשוקת יצה"ר אלא על קין וחבריו ואין תשיקתו של הקב"ה אלא על ישראל, ופרשנו שהיצה"ר מכניס מחשבות רעות לקין וחבריו, והקב"ה להבדיל מכניס מחשבות קדושות בישראל, ומ"מ בודאי כל טצדקי דאפשר להו למעבד מן הצד להכשיל את ישראל בודאי עושין, והנה כתיב ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, וכבר פרשנו שלאו דווקא שהתערבו עמהם וראו בפועל מעשיהם הרעים אלא אפי' היו יושבים סגורים נמי כי אומה"ע מקלקלין את האויר במעשיהם המתועבין כי אפי' מחשבה נחקקת באויר כמ"ש הרמ"ע, וכמו בגשמיות השואף לקרבו אויר משחת משחית את גופו, כן הוא ברוחניות שקלקול האויר מטמטם את הלב והמוח על היפוך אוירא דא"י מחכים, ומחמת טמטום המוח והלב נתקלקלו נמי המעשים, וע"כ מובן שזהו מתחבולות הסט"א להכניס מחשבות רעות ללבם של האומות שישראל יושבין בקרבם לעשות מעשים יותר מכוערים כדי לקלקל את האויר בכדי ללכוד בהם איזה נפשות מישראל א"כ שפיר מובן שישיבת ישראל גרמה להם: