איזכורים על ויקרא כו:ה

ואכלתם לחמכם לשובע, פירש"י אוכל קמעא והוא מתברך במעיו, ויש להבין מה ענין הוא ברכת ריבוי המאכל מאחר שאין בו עוד צורך, ומה בצע שהי' האוצרות מלאים מאכל ואין להם אוכלים ואם למכרם ולעשות מהם כסף וזהב, מה בצע בהרבות לו כסף וזהב, שענינם הוא לקנות בהם כל הצורך, וזה שיש לו כל הצורך מה לו למרבית כסף וזהב, ולא עביד רחמנא ניסא למגנא, ונראה עפ"י מה ששמעתי בשם כ"ק אדומו"ר הגאון הקדוש זצללה"ה מהרי"ם מגור על דברי המד"ר בפסוק הניקה בנים שרה שהיו מטרונות באות ומיניקות את בניהם ממנה וכו' עד כל מי שבא לשם שמים נעשה ירא שמים, ואמר הוא ז"ל שנעשו יראי שמים מפני שינקו משריים של יצחק אבינו ע"ה עכ"ד והדברים מובנים עפי"ד זוה"ק ח"ב (ס"א:) מזונא עלאה יתיר מכלא הוא מזונא דחבריא וכו' עד ואכלי מזונא דרוחא ונשמתא מאתר רחיקא עלאה יקירא מכלא, ובכן מובן דכמו דמאכלות אסורות מטמטמות לבו של אדם כי דבר הנאכל ישוב להיות גוף האוכל, כן להיפוך מאכלות שהם ממקום קדוש רם ונשא כשהם נהפכים להיות גוף האוכל הם מפקחים השכל וממשיכים אותו להיות גם הוא דבוק בשרשם, וממילא הוא חוזר להיות ירא שמים: