חסידות על איוב יב:כב

וְזֶהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְהָדַר נְהוֹרָא. חֹשֶׁךְ זֶה בְּחִינַת הֶעְדֵּר הָעֵצָה, בִּבְחִינַת (איוב ל״ח:ב׳): מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְּמִלִּין; וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָעֵצָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֹמֶק, בְּחִינַת מַיִם עֲמֻקִּים, זֶה בְּחִינַת (שם יב): מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ. וְכָל מַה שֶׁנִּתְגַּלֶּה יוֹתֵר הָאוֹר, דְּהַיְנוּ הָעֵצָה, וְנִדְחֶה הַחֹשֶׁךְ שֶׁהוּא הֶעְדֵּר הָעֵצָה, נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר.

מסרה "לאור (בראשית א ה), ז' במסורה וסימן "צווח "סמיא "וסבר "למיפק "בלילה "וקם "בצפרא. בעלי המסורה נתנו סימן על ז' מלת לאור, אשר בכל אחד מהם למ"ד שימושית קמוצה, והמליצו הסימן מלשון תרגום המתרגם מלה אחת עברית הסמוכה אל מלת "לאור, כמו הכא דסמוך ליה מלת "ויקרא, אשר תרגומו "צווח (תמיה לי למה תרגומו צווח). ב' סמיא, תרגום מלת עורים המסוכה למלת "לאור, ישעיה מב טז מ"ב ט"ז. ג' וסב"ר, תרגום מלת "ונקוה, שם ישעיה נט ט נ"ט ט'. ד' למיפק, תרגום מלת "יוציאנו יפקנני מיכה ז' ט'. ה' בלילה, הוא "חשך איוב יב כב י"ב ך"ב. ו' וקם, יקום, שם איוב כד יד כ"ד י"ד. ז' "בצפרא, לבוקר, צפניה ג' ה'. והנה באשר סימנים כמו זה שכיח טובא במסורת, על כן הארכתי פה בפירושו קצת למען ידעו רבים סימנים כמוהו הבאים במסורת. נ"ל רמיזת התורה ז' פעמים "לאור קמוצה, היינו ז' אורות דעלמין קדמאין שנחרבו, על שכל אחד קמץ וצמצם את האור לעצמו אנא אמלוך, והסימן שנתנו נ"ל דהנה כבר ידוע דהאורות שנחרבו היו בבחינת "עינים, והנה כך עשה היוצר כל שכל אחד היה סובר אנא אמלוך, וקודם עולם התיקון כיון שהיו בבחינת גבורה ודין נקראו בשם לילה, והיו סוברין שיתקיימו ויצאו בלילה וקמו בצפרא, היינו בבוא עולם התיקון חס"ד, בסוד כי שבע יפול צדיק וקם (משלי כד טז), ויראתי בפצותי פי: