חסידות על איוב יט:כו

אלה תולדות נח נח איש צדיק וגו'. מבואר לעיל פ' בראשית אות ס"א שמעתי ממורי שאדם נקרא צדיק בסוד (משלי י׳:כ״ה) צדיק יסוד עולם כשיש לו תענוג גדול בעבודת השם יתברך כי מבשרי אחזה אלוה וכו' עיי"ש.

במדרש ואחר עורי נקפו זאת אחר שמלתי כו' כי בכל דבר יש נקודה חיות מהשי"ת ורק שצריכין להסיר הקליפה והחיצוניות שנקרא ערלה דחפיא ברית ובהוסר הערלה ממילא מתגלה הנקודה כנ"ל. וזה וירא אליו שנתגלה לו הפנימיות שהי' בעצמותו נסתר ונכסה קודם המילה כמ"ש ומבשרי אחזה כו'. גם פי' וירא דכ' וירא אלקים כו' טוב על כל הנבראים. וראי' זו קיימת לעד ונותנת קיום והעמדה למעשה בראשית והיא דבוקה ומיוחדת למי שיודע זאת שכל חיות העולמות מהשגחתו ית' כמ"ש תמיד עיני ה' אלקיך בה כו':

לבאר כל זה דע כי כל אשר ברא אלהים בכל העולמות אשר הם לריבי רבבות גבוה מעל גבוה, הכל נכלל בזה העולם השפל, והאדם הוא עולם קטן בפני עצמו בו כלול ג"כ הכל, ולא זו בלבד עשה ה' בארץ, אלא עוד נוסף להפליא כי כל דבר אשר המציא בעולמות עליונים וכללו בזה העולם השפל המציאו בשלשה מקומות בזה העולם, וכל השלשה על משקל אחד, היינו בעולם ובשנה ובנפש האדם, כנודע מספר יצירה וביארנוהו במ"א. ועוד גם זאת עשה ה' כי לנפש האדם המציא לבוש בזה העולם הוא הגוף של האדם, והוא מרוקם לפי צלם הנשמה, ממילא כל שיש בנפש יש בגוף, ולפי שהגוף הוא דבר מוחש, לכן אף שיצירתו בחכמה עמוקה מאד לא יתפוס רעיון אנושי להשיג, מ"מ לפי שהוא מוחש נקל ביותר להשיג מעט ממנו אנוש כערכו ושכלו, ואחרי שישיג איזה חכמה בגוף ממנו יקיש על אשר בנפש וממנו יקיש לעולמות עליונים כענין משל אל הנמשל, אף כי גבהו מאד מ"מ יועיל שיכנס מעט הדבר בלב האדם כאילו משיגו, וזהו שאה"כ (איוב יט, כו) ומבשרי אחזה אלוה כידוע, וידוע עוד כי בגוף האדם יש קטנות וגדלות, כי בהיותו קטן הוא דל וכחוש האברים והבנתו מעוטה, ומתגדל מעט מעט הן בתכונת גופו וכמות אבריו, והן ישגיב בכחווהן בהבנתו וכל עסקיו, וכן יש בנפש האדם וכן בעולמות העליונים.