צֶ֣דֶק לָ֭בַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁ֑נִי כִּֽמְעִ֥יל וְ֝צָנִ֗יף מִשְׁפָּטִֽי׃
ליקוטי מוהר"ן
כִּי הַבְּגָדִים בְּעַצְמָם הֵם דָּנִין אוֹתוֹ, בִּבְחִינַת דִּינָא דְּמַלְכוּתָא, כִּי הַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתָא (שבת קיג.), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (תהילים כ״ד:ז׳): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. וְהֵם בְּחִינַת צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַבְּגָדִים, בְּחִינַת (איוב כ״ט:י״ד): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי. וְהַמְבַזֶּה אוֹתָם, נִמְצָא שֶׁהוּא כְּמוֹרֵד בְּמַלְכוּת, וְאָז דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דָּן אוֹתוֹ.
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה בְּחִינַת (תהילים י״ז:ט״ו): אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. צֶדֶק הוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת (איוב כ״ט:י״ד): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי. אֲזַי: אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ; כִּי אָז יָכוֹל לִרְאוֹת אַחַר־כָּךְ בְּהָקִיץ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמְּקִיצִין וּמְעוֹרְרִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁנָה, כִּי לֹא יַזִּיק לוֹ הָאוֹר פִּתְאֹם כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה בְּחִינַת: וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר. צִדְקָתִי – בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת (איוב כ״ט:י״ד): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי; שֶׁאָז בְּיוֹם מָחָר, שֶׁיִּהְיֶה הַקִּבּוּל שָׂכָר, יִתְגַּלֶּה סוֹד בְּחִינוֹת הַלְּבוּשִׁין, בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל. כִּי אָז יִתְגַּלֶּה רֹאשׁ אֲמָנָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת: תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת הַנִּגּוּן הָעֶלְיוֹן שֶׁל רֹאשׁ אֱמוּנָה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְבַּטֵּל כָּל הַמְּבוּכוֹת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל.