חסידות על איוב לא:ב

כִּי כְּשֶׁהַנְּפָשׁוֹת עוֹלוֹת לְמַעְלָה עַל־יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ, אֲזַי הֵם חוֹזְרִים לְהַשְּׁכִינָה, כִּי מִשָּׁם יָצְאוּ, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ, שֶׁהֵם חֶלְקֵי הַשְּׁכִינָה מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת: הָעֲמֻסִּים מִנִּי בֶטֶן (ישעיהו מ״ו:ג׳); וּכְשֶׁהֵם חוֹזְרִים לְהַשְּׁכִינָה, אֲזַי הַשְּׁכִינָה מִתְפָּאֶרֶת: חֲזִי בַּמָּה בְּרָא קָאָתֵינָא לְגַבָּךְ (זוהר ויקרא דף יג), וַאֲזַי מִתְעוֹרֵר הִשְׁתּוֹקְקוּת עֶלְיוֹן, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד, כַּיָּדוּעַ.

כָּךְ כְּשֶׁאֶחָד יוֹצֵא לַחוּץ, וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה – אֵין יְכוֹלִין לִמְצֹא עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת לוֹ, כִּי הָיָה אֶפְשָׁר לְהַעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ אוֹ עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ אוֹ בְּאֹפֶן אַחֵר, אַךְ כָּל הָעֳנָשִׁים הֵם נוֹגְעִים לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר (ישעיה סג), כִּי הֵם חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹ צַר כִּבְיָכוֹל;

הנה ראשית ההתגלות בקדושי אֵל, היתה נפשם הישראלית, חלק אלקי ממעל אשר בקרבם, נתגלה להם, ואז בנפשם הגלוי׳ הוכשרו להעשות מרכבה לההתגלות הגדולה והנשגבה אשר זכו לה בקדשם. ובהקדמת שעה״ק מהרח״ו זצ״ל איתא שיש שנפשו עצמה בהזדככה מאוד תתגלה לאדם ותנהיגהו בכל דרכיו עכ״ל הק׳, היינו שיש צדיק שלא זכה יותר מן התגלות נפשו, לא לנבואה ולא לרוה״ק, וגם זאת מדרגה וגם היא תנהיגהו בדרכו אל ד׳.