עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב׃ (ס)
ערבי נחל
וידוע דבזמן שאין ישראל עושין ח"ו רצונו של מקום מתלבש שם הוי"ה בתיבת רחוק, כי רחוק הוא ג"כ גימטריא שדי כאמור, ואותיות רחוק רי"ש חי"ת קו"ף מובלע ג"כ בתוכם וי"ו ושני יודי"ן כמו בשם שדי, ואז ח"ו רחוק מרשעים ישועה, וע"ז נאמר (איכה א, טז) כי רחק ממני מנחם. לא כן בזמן שהוי"ה תוך שדי אז הוא משדד מערכות בכח הוי"ה שבתוכו, ובזה פירשו למה ה' תעמוד ברחוק (תהילים י, א) ר"ל שהוי"ה מתעלם בתיבת רחק ועי"ז תעלים לעתות בצרה כו', וז"ש (ירמיה לא, ב) מרחוק ה' נראה לי פי' שהקב"ה מענש אותי ומתנהג בדין מחמת שמרחוק ה' נראה לי, פי' שם הוי"ה מתראה אלי מתיבת רחוק, ואף על פי כן ואהבת עולם אהבתיך וכאמור בכל מדה ומדה שהוא מודד כו'. ובזה ביארו דברי האר"י ז"ל על פ"ז שאמר רחוק בגימטריא שד"י, כי כוונת העקידה היה להכניע מדת הדין וידוע דהוי"ה בהכאה גימטריא מקום, ולז"א וירא את המקום מרחוק ומשום הכי הוכרח לעשות העקידה להכניע מדת הדין ושיהיה הוי"ה שוכן בשם שדי, והבן ודו"ק היטב.
קדושת לוי
אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים תעשה כו' (שמות לה, א-ב). ודרשו חכמינו ז"ל (שבת ע.) אלה הדברים על ל"ט מלאכות, כלומר אלה שהוא מרומז על החיצונים כמו שכתב האר"י ז"ל על פסוק (איכה א, טז) על אלה אני בוכיה כו', אנחנו צריכין לתקן אותם על ידי מלאכה וזהו לעשות לשון תקון וזהו בחול אבל בשבת אין מבררין החיצונים ולכן אסור בעשית המלאכה:
אגרא דכלה
ועל דרך חכמי האמת י"ל על פי הקדמות. א', ידוע מזוהר הק' (ח"א נ"ט ע"ב) נ"ח היה מרכבה לבחינת יסוד צדיק, על כן בא אל התיבה ואיתחבר בה. והטעם להיקרא נ"ח כתבו המקובלים לשם נייחא, דעביד נייחא לנוק' מלכות שמים. ב', כתב האר"י ז"ל שהוא בחינת יסוד אבא, המתעלם בתוך יסוד זעיר אנפין. ג', נקדים מה שפירש האר"י ז"ל בפסוק (איכה א טז) על אל"ה אני בוכיה, ותיבת אל"ה הכוונה לו' קצוות מחס"ד עד יסו"ד, וכל אחד כלול מכולם הרי ל"ו כמנין אל"ה, ועל שם כך נקראים ו' קצוות בכל מקום אל"ה. ד', ידוע שכל השפעות הו' קצוות הוא על ידי יסוד דייקא, כי הוא אשד הנחלים להעמיד תולדות. ובזה נבוא לפרש הפסוק ויתורצו כל הדקדוקים אל"ה, ר"ל מכל הבחינות אל"ה הם הו' קצוות, היו תולדות "נח "נח ב' פעמים נ"ח, ר"ל הן ביסוד אבא הן ביסוד זעיר אנפין, ומפרש למה היו תולדותיו כלולין מכל הו' קצוות אל"ה, להיות איש צדיק תמים היה בדורותי"ו לשון רבים, ר"ל שהיה במדריגת צדי"ק ח"י עולמים בשני הדורות, ר"ל בחינת אבא בתוך זעיר אנפין, על כן "את "האלקים "התהלך "נח, ר"ל א"ת עם האלקים היינו נוקבא מלכות, התהלך נח להשפיע בה ולעבוד לה נייחא. ובזה ידוקדק תיבת א"ת שהוא בכל מקום לרבות, והבן. וארמוז לך אלה תולדות נ"ח, ר"ל תחשוב בתולדה של נ"ח, היינו במילוי כזה ו"ן י"ת וגם נח כפשוטו, בזה יתוודע לך כי הוא איש צדיק מכוון כנגד יסוד צדיק, כי מילוי נ"ח נו"ן חי"ת, בגימטריא "הוא "היה "נגד "ספירה "יסוד, והבן: