חסידות על איכה ג:לח

ראה אנכי נותן לפניכם וכו' (דברים יא כו). כל הרואה ישתומם התחיל בלשון יחיד רא"ה, ומסיים לפניכם לשון רבים. וגם כן לפניכ"ם לא יצדק, כי חלילה שיאמר הש"י שההיפוך של הברכות יהיו שייכים לפני ישראל, ובפרט באומרו נות"ן, וידוע כי מאתו לא תצא וכו' (איכה ג לח). ואחשבה לדעת דהנה ידוע טבע וסגולת המצות להשפיע טובה לכל העולמות, וסגולת העבירה הוא בטבעה להשפיע להיפך. והנה לפעמים מצטרכים ישראל להשפיע רעות לשונאיהם, והאיך יהיה זה באפשרי, אם הוא מפאת המצות הלא בטבעה כל טוב, ואם מפאת העבירות הלא באיסרייהו קיימי. ואחשבה לדעת שהוא בעשות האדם תשובה מאהבה על העבירות, ואז זדונות נעשים כזכיות (יומא פ"ו ע"ב), והנה אף על פי כן טבע עשיה זאת גרמה הרע, רק שפעולתה יהיה לטובת ישראל כמו מצוה, דהיינו שיושפע על ידי אותן העבירות רעות ויחולו על ראש שונאיהם המעיקים להם. וז"ש ראה אנכי נתן לפניכם, (היינו הכל לפניכם לטובתכם ובידכם ניתנו), היינו ברכה (לישראל) וקללה (לשונאיהם). ומפרש (דברים יא כז) את הברכה (תשפיעו לישראל כפשוטו) אשר תשמעו אל מצות וכו', והקללה (לשונאי ישראל) אם לא תשמעו אל מצות י"י אלקיכם וסרתם מן הדרך, (אך) אשר (היינו תשובה מבינ"ה המאשרינו תשובה מאהבה) אני מצוה אתכם, (ובזה תפעלו) ללכת (הקללה אחרי אלקים אחרים וכו'), זה מה שנ"ל ושמעתי הענין כבר באופן אחר בשם איזה גדול והנלע"ד כתבתי, וגם נאמר לי אחר כך בסגנון אחר בשם כבוד אדמו"ר הק' מו"ה יעי"צ זצוק"ל:

דנודע מה שאמרו רז״ל אין פורעניות באה לעולם אלא בשביל ישראל ואין טובה באה לעולם אלא בשביל ישראל שהוא כאמור אצלנו במקום אחר שהנהגות כל העולמות מסור ביד ישראל שהן קומה שלימה בס׳ ריבוא נשמותיהם שהן חלק ה׳ ממש כמ״ש (שמות כ״ה, ח׳) ושכנתי בתוכם ונאמר (תהלים ע״ח, כ׳) אוהל שיכן באדם ששכינתו יתברך הוא ממש בישראל בקרב לבביהם כמ״ש (שם ע״ג, כ״ו) צור לבבי שצריך כל אחד להיות לבו משכן לבורא יתברך שלא יהא חלק המושפע בו מופרד ח״ו משרשו ועל ידי זה יש כח בידו ליחד את עצמו ואת כל העולם עם כל הנבראים ואת כל העולמות העליונים לא״ס ב״ה ואז נשפע שפע וברכה וטובה מא״ס מעילה לעלול בהשתלשלות מעולם לעולם עד זה העולם עם כל הנבראים מאחר שאין דבר נפרד ח״ו מא״ס ב״ה שהן מייחדין הכל כאמור ואז שביל השפע הוא ישר ושלם ויורד הברכה והטובה בשביל הישר שעשו ותקנו ישראל על ידי דביקותן ויחודן אל הכלל שהוא א״ס ב״ה שממנו לא תצא שום רעה ח״ו כמ״ש (איכה ג׳, ל״ח) מפי עליון לא תצא הרעות וגו׳ וזהו אין טוב באה לעולם אלא בשביל ישראל בשבי״ל הוא לשון מסילה ודרך שתיקנו שביל מעבר השפע כאמור ובהיפך ח״ו אזי קלקול השביל גורם דינין ופורענות ח״ו מאחר שאין יחוד שישראל מופרדין משרשן הכללי שהוא א״ס ב״ה נפרד ח״ו כל העולם והנבראים גם כן:

מפי עליון (איכה ג') לא תצא הרעות והטוב איך הוא. ואמר כי יש עץ החיים ועץ הדעת, עץ הדעת מעורב טוב ורע ולכן כשבא לעולם התחתון יש בזה בחירה לפי המקבל. אבל בעץ החיים כולו טוב הוא ואין בו רע כלל ואין בזה בחירה לפי המקבל. וזה הפי' מפי עליון נקרא עץ החיים אור אין סוף ב"ה משם אין יוצא רק טוב ולא רעות וטובות מעורב. וזה הפי' (משלי יח) מות וחיים ביד לשון מבחי' עץ הדעת שיש בשם חיים וכו' תלויה ביד הלשון ביד האדם שהוא כח המדבר לתקן הדבר לשורשו כפי קודם החטא. ולהמשיך השפעה מבחי' עץ החיים שכולו טוב: