הַקָּהָ֕ל חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּ֑ר חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
קדושת לוי
לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם כו' (במדבר טו, טו). הכלל, משה רבינו היה מעלה כל ישראל והיה מדבק עצמו תמיד לכל ישראל. וזהו לא חמור אחד מהם נשאתי, כלומר שלא נשאתי גוף אחד מישראל, רק כל ישראל נשאתי וכן לא דבקתי לאיש אחד מישראל רק לכל ישראל וזהו לא חמור כו'. ולא הרעותי, לשון דביקות מלשון אחי ורעי:
אגרא דכלה
חק"ה אחת לכם הנאמר בפסח שני (במדבר ט יד). ואידך הקהל חק"ה אחת לכם ולגר הגר אתכם בפרשת נסכים (במדבר טו טו). נ"ל רמיזת המסורה, כמו התם בנסכים הוא רק אם הגר כבר היה בשעת הבאת הקרבן נתחייב בנסכים, מה שאין כן כשלא היה גר בשעת הקרבן, כי הנסכים מישך שייכי לקרבן ואינה מצוה בפני עצמה. כן כאן כשלא היה גר בפסח הראשון, אינו צריך לעשות פסח שני, קצרתי כי יש עוד לדבר בזה: