חסידות על במדבר יא:כא

וכעת נ"ל כי הרוצה להחכים ידרים והרוצה להעשיר יצפין והענין דמצינו כתיב בתורה ארך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ודרשו חז"ל למיימיני' ולמשמאילים בה ובזה פי' בעללות אפרים לא תסור מן המצוה ימין ושמאל שלא תכוין לא לאורך ימים שבימין ולא לעושר וכבוד בשמאל וכו' יעו"ש וז"ש הרוצה להחכים ידרים ר"ל יהי' מן מיימינים שהוא ארך ימים ע"י עסקו בתורה שנא' כי בי ירבו ימיך וא"כ יחכים ע"י שינטה לימין בדרום והנוטה לשמאל לצפון יעשיר וכבוד איכא וא"ש.

או יבואר, אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה. נראה לפרש בסייעתא דשמיא, דהנה כתיב (במדבר יא, כא) שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו כו', ונראה פירושו, דהא אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, ומזה נרשם ונחקק אנכי בקרב כל איש מישראל שיהיו תמיד דבוקים בשמו הגדול. וזהו שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו, שנשאר בקרבם רשימה של אנכי עד עולם ואתה אמרת בשר אתן להם כו', וכפירוש רש"י ז"ל אמר ר' שמעון ואתה אמרת בשר אתן להם ואחר כך תהרוג אותם חס ושלום אומה כזו שנרשם ונחקק בקרבם אנכי אדרבא מהראוי ליתן להם רק טוב וברכה. וזהו אנכי ארד עמך מצרימה, דתכלית של הגלות מצרים היה כדי שיגאלו השם יתברך ממצרים ויתן לנו את התורה כמו שנאמר (שמות ג, יב) וזה לך האות בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה. וזהו אנכי ארד עמך מצרימה, שירידת מצרים הוא לתכלית שיתן לנו השם יתברך התורה ושנשמע מפי הגבורה אנכי. ואנכי אעלך גם עלה, שהבטיחו השם יתברך שיגאלו ממצרים ויתן לנו התורה ושנשמע מפי הנבואה אנכי ויורשם ויחקק בלב כל איש מישראל אנכי עד עולם אמן:

דרש ר׳ שמלאי מפני מה נתאווה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל וכו׳ הרבה מצות וכו׳ אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו על ידי אמר לו הקב״ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאלו עשיתם. הענין הוא דנודע סוד הגלות שנתפזרו ישראל בין האומות בארבע כנפות הארץ הוא לברר ניצוצות שנפלו בין האומות בקליפות על ידי חטא אדם הראשון שנפלו ממנו מן הנשמות שהיו כלולים קודם החטא ועל כן קודם גאולת מצרים רימז לו הקב״ה כל הארבעה גליות כמ״ש (שמות ג׳, י״ד) אהיה אשר אהיה כמו שאמרו רז״ל אהיה עמהם בשעבוד זה אהיה עמהם בשעבוד מלכיות ואמר לו משה רבינו ע״ה דיה לצרה בשעתה והסכים לו השם יתברך ואמר לו כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם וגו׳. להבין זה איך השכיל משה רבינו ע״ה כביכול יותר אך דנודע שהאמת שהיה ההכרח להיות כך שיהיו ישראל מפוזרין בין האומות בשעבוד לטעם הנ״ל אך שהצדיק כמוהו ידע לתקן זה בתפלתו ובקשתו שלא יהיה צורך לשעבוד ולתקן בענין אחר תיקון האמור ובפרט עם דור דעה כמותם שקיבלו התורה על ידי שהיו דור דעה וזה הדעת היה להן מבחי׳ משה שהוא סוד הדעת ועל שם כך נקראו דור דעה דורו של משה דור של הדעת שהוא היה עיקר בהדור כמ״ש שקול משה כנגד כל ישראל וכמ״ש (במדבר י״א, כ״א) שש מאות אלך רגלי דייקא על כן אמר בלשון בקשה די לצרה בשעתה שלא יהיו צריכים לשעבוד מלכיות כאמור והוא יתברך קבל בקשתו והסכים לזה ואמר לו אמור אהיה שלחני בגלות זה בלבד ולא יהיה עוד שעבוד מלכיות ובודאי היה עתיד כך להיות שלא יהיו עוד ישראל פזורין בין העמים אם היה אותו הדור עצמם נכנסין לארץ על ידי שהיו נקראים דור דעה וקבלו התורה פנים בפנים וזכו למדריגה גדולה היה אפשר שיהיה התיקון בלאו הכי שלא יהיה שעבוד מלכיות עוד אך על ידי הזירה שנגזר עליהם (שם י״ד, ל״ה) במדבר הזה יתמו ודור שאחריהם יכנסו לארץ והדור השני לא היו בגדר הדור הראשון שיצאו מצרים על כן לא היה להם הכח שהיה לדור שקדם להם לתקן בלתי הפיזור בין העמים והטעם הוא כי הראשונים היו במדריגות במס העושים עבודתם רק לנחת רוח לאביהם שבשמים ולא לקבול שכר מחמת תוקף אהבתם לבורא ב״ה שראו עין בעין האותות והמפותים והיד החזקה שעה עמהם כנודע והיה להם חוזק האמונה מה שאין כן הדור השני הקמים אחריהם שהיו בגדר עבדים שהיו העבודות שלהם לקבל שכר ומשה רבינו ע״ה היה חפץ שיתקיים הבטחתו יתברך שלא יהיה שעבוד והיה רוצה לתקן גם בהצטרף עם הדור השני הקמים אחריהם לתקן תיקון הנ״ל ותיקון לא היה אפשר כי אם שיכנס לארץ כפי שידע זה ע״פ השגתו הגדולה. ואף שנודע כי צדיק הבא מחוץ לארץ לארץ ישראל בבואו לשם צריך ליפול מתחלה ממדריגתו הקדומה מפני שהוא אויר א׳ קדוש כנודע זה בספרים שצריך להיות העדר קודם להויה כמבואר במקום אחר והוא כבר עלה למקום שאין הנברא יכול להשיג יותר כמ״ש (תהלים ח׳, ו׳) ותחסרהו מעט מאלהים וגו׳ ואם כן אם היה נכנס לארץ היה צריך ליפול ממדריגתו הקדומה מכל מקום לאהבה ישראל להצילן משעבוד שלא להיות עוד הסכים גם על זה והשיב לו השם יתברך רב לך אל תוסף דבר גו׳ הכוונה כי רב ודי לך ממדריגתך עד שאינך צריך לעלות עוד כי אם אפשר כי אין עוד השגת נברא למעלה מזה ואם תבא לשם תצטרך ליפול ממדריגתך ואם כוונתך לתועלת ישראל דע לך שאין זה אותו הדור שהסכמתי על ידי כי הם היו בתי׳ בניך דעייל ונפיק בהיכלא דמלכא ומפשפש בכל גנזייא דמלכא שכל רז לא אניס להון על כן היו יכולין לתקן עמך התיקון מבלי הפיזור בין האומות אבל עם הדור הזה אי אפשר לך לתקן כי אם על ידי פיזור בין האומות: