חסידות על במדבר כג:ח

ג. עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת בָּא יְשׁוּעָה.

ועל פי הנ"ל מבוארים הפסוקים מן ארם ינחני וגו' מהררי קדם וגו', שלכך בקי בחכמת הכוכבים, לכה ארה לי יעקב היינו המונים שנתונים תחת הטבע, וקללם בבחירתו על פי חכמת הכוכבים ומזלות, ולכה זועמה ישראל אלו שהם בבחינת ישראל ואינם תחת הטבע, יגביר עליהם זעם העליון שיוכל לאררם. והתשובה מה שהשיג בנביאות (במדבר כג ח) מה אקוב לא קבה אל, כי גם הם אינם נתונים תחת המזל, רק תחת יד הקב"ה והוא אינו רוצה לקללם, ומה אזעום לא זעם ה' אף מה שרגיל, כמבואר בדברי רז"ל ומכל שכן לחדש זעם, וביאר המופת שאינם נתונים תחת המזל (במדבר כג ט) כי מראש צורים אראנו, היינו מהאבות שמסתכל בשרשיהם כפירוש רש"י, ומגבעות אשורנו היינו האמהות, ואם כן תחילת מציאתם והווייתם אינו בטבע. ואמר הן עם, (בדרך הן בני ישראל לא שמעו אלי (שמות ו יב), שהוא אחד מעשרה קל וחומר (ב"ר צ"ב ז') והבן) לבדד ישכון, אף שנראה שהם נתונים תחת הטבע, עם כל זה הם לבדד ובגוים לא יתחשב, כי הוא בהשגחה מסותרת ואף גם ישראל והבן, ושמא תאמר מנין להם המיתה, לזה אמר תמות נפשי מות ישרים, כי היא בהתגברות אור בתענוג הגדול, ושמא תאמר כי הוא לפי שעה, לזה אמר ותהי אחריתי כמוהו, כי נשארים באותו התענוג לעולם ומוסיפין כפלי כפליים, והבן.

ועל פי זה יבואר (במדבר כג ח) מה אקוב, ומפרש האיך יתכן להתגבר על בית יעקב לפי גודל חשיבותם, ואמר (במדבר כג ט) כי מראש צורים זה יעקב בחיר שבאבות, כמו וראשית שמנים ימשחו (עמוס ו ו), אראנו את ישראל, ומגבעות היינו אמהות (במ"ר פ"כ י"ט), זו רבקה שהתרוצצו בקרבה אשורנו, כי הן לבדד ישכון כמו שתרגם אונקלס שעתידין בלחודוי' למחסן עלמא, והיינו עולם האמיתי דאין לזרים אתם, ובגוים ר"ל מה שנוטלין בין הגוים בעולם הזה, לא יתחשב כלל כי הוא רק בדרך טפל ומאליו כמ"ש, ורק דריסת הרגל, ומזה יובן (במדבר כג י) מי מנה עפר יעקב, מי יוכל למנות הדריסת הרגל מריבוי הצלחתם וגדולתם, ומה גם ומספר שיספר את רובע ישראל, היינו מקום השראתם האמיתי, כמו מרבעתי' דכוכבי זוטי (ב"ב ע"ג ע"א), וכמו ארי' לא חזינא מרבעתיה חזינא, וכמו ויברך הגמלים (בראשית כד יא), תרגומיה וארבע גמלים, דמזה אין יכול לדבר כלל דעין לא ראתה, וכאשר השיג גדולת עולם הבא, אמר תמות נפשי מות ישרים וכו', והבן כי נכון הוא בס"ד.