כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב׃
ישמח משה
ועל פי זה יתבאר המדרש רבה הנ"ל, בהקדים מ"ש במדרש תנחומא (שמו"ר ט"ו ז') על הפסוק (במדבר כג ט) הן עם לבדד ישכון, דאותיות הן אין להם בן זוג. ועל פי זה פירש באהבת דודים על הפסוק (ירמיה ב י) כי עברו אי כתים וראו וקדר שלחו והתבוננו וראו הן היתה כזאת וגומר. ועל פי זה מבואר מה שאמר משה הן לה' אלהיך השמים וגו' (דברים י יד), אף שתלמידי חכמים נוטים שמים ויוסדים ארץ בחידושי אורייתא (עיין זוהר ח"א ה' ע"א), מכל מקום אל מי תדמיונו ואשוה יאמר קדוש. ככה אמר ית' למשה הן קרבו ימיך, שבדבר הזה שנאמר לך קרבו ימיך אין לך בן זוג, כי ביעקב נאמר ויקרבו ימי ישראל, אך לא ימיך שהוא הודעה בפניו, ודי בזה יקר וגדולה למשה, והן הן דברי ר' אבין והוא נכון בס"ד ודו"ק.
ישמח משה
ועל פי הנ"ל מבוארים הפסוקים מן ארם ינחני וגו' מהררי קדם וגו', שלכך בקי בחכמת הכוכבים, לכה ארה לי יעקב היינו המונים שנתונים תחת הטבע, וקללם בבחירתו על פי חכמת הכוכבים ומזלות, ולכה זועמה ישראל אלו שהם בבחינת ישראל ואינם תחת הטבע, יגביר עליהם זעם העליון שיוכל לאררם. והתשובה מה שהשיג בנביאות (במדבר כג ח) מה אקוב לא קבה אל, כי גם הם אינם נתונים תחת המזל, רק תחת יד הקב"ה והוא אינו רוצה לקללם, ומה אזעום לא זעם ה' אף מה שרגיל, כמבואר בדברי רז"ל ומכל שכן לחדש זעם, וביאר המופת שאינם נתונים תחת המזל (במדבר כג ט) כי מראש צורים אראנו, היינו מהאבות שמסתכל בשרשיהם כפירוש רש"י, ומגבעות אשורנו היינו האמהות, ואם כן תחילת מציאתם והווייתם אינו בטבע. ואמר הן עם, (בדרך הן בני ישראל לא שמעו אלי (שמות ו יב), שהוא אחד מעשרה קל וחומר (ב"ר צ"ב ז') והבן) לבדד ישכון, אף שנראה שהם נתונים תחת הטבע, עם כל זה הם לבדד ובגוים לא יתחשב, כי הוא בהשגחה מסותרת ואף גם ישראל והבן, ושמא תאמר מנין להם המיתה, לזה אמר תמות נפשי מות ישרים, כי היא בהתגברות אור בתענוג הגדול, ושמא תאמר כי הוא לפי שעה, לזה אמר ותהי אחריתי כמוהו, כי נשארים באותו התענוג לעולם ומוסיפין כפלי כפליים, והבן.
שפת אמת
זאת התורה כו'. דרשו חז"ל מי שממית עצמו עלי'. אף דכתיב וחי בהם. רק מצד האדם יהי' מוכן למס"נ. רק מצד מאמרו ית' וחי בהם. לכן בג' דברים ג"ע וש"ד וע"ז צריך האדם להיות מוכן למס"נ. וכפי הביטול להתורה כן מתקיימת בו כיון שהוא עיקר וחשוב אצלו. ובמד' ורש"י ובגוים לא יתחשב שמה שאוכלין בנ"י בעוה"ז בין האומות אין מנכים מחשבונם. והפי' כיון שאין עוה"ז חשוב לבנ"י וכפי מה שאינו חשוב בעיניו כן זוכה לחיים טובים בעוה"ז ושלא יהי' בחשבון כנ"ל. ואיתא שיש ב' השפעות מהשי"ת להבריאה. מצד הטבע שצריך הבורא לפרנס ברואיו. והב' מצד מעש"ט של ישראל [רק הרשעים שמאבדין העולם נחשב להם הכל לשכר. אבל בנ"י שמוסיפין מעש"ט אין השפעת הטבע בכלל השכר כנ"ל]: