אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃
קדושת לוי
יאבל גוים צריו (במדבר כד, ח). פירוש, על ידי שהגוים הם צריו של ישראל, אם כן מה שהשם יתברך מושיע לישראל להשפיע להם טובות הוא למען שמו הגדול שלא יהא נקמה לגוים על ישראל לומר איה נא אלהיהם, כיון שהם שונאי ישראל שמחים בצרות ישראל ואומרים איה נא אלהיהם, על ידי זה יאכלו הטובות. זהו יאכל גוים צריו, על ידי שגוים צריו יאכלו ישראל טובות עולם הזה והשם יתברך אין מנכה להם מזכיותיהם כיון שהתשועה למען שמו הגדול שגוים צריו כו'. ועצמותיהם יגרם, פירוש העצמיות, דהיינו הפנימיות של הגוים שהם אכזרים על ידי זה מתעוררים עליהם דינים שיתנהג השם יתברך עמהם באכזריות שבמדה שאדם מודד מודדין לו, זהו יגרם על ידי זה נגררים ונאבדים. וזהו פירוש הכתוב ויחר אף אלהים כי הולך הוא, שתמהו המפרשים הלא השם יתברך צוה אותו לילך. אפס כוונת הכתוב ויחר אף אלהים כי הולך הוא, על ידי שהוא הולך והליכתו לאכזריות לקלל את ישראל בזה חרה אף אלהים עליו. והנה השם יתברך התעורר האהבה לישראל ושנאה על שונאי ישראל, אם כן ממדה אחת באה התחלקות שני דברים, דהיינו מחסד בא אהבה לישראל ושנאה לשונאיהם. והשם יתברך נוהג כן עם ישראל, כי הם נוהגים עצמם עם השם יתברך שמדה אתם נתחלקת לשנים שעל ידי אהבתם לה' לידבק בו תמיד שונאים דברים אחרים הגורמים ליפרד חס ושלום מאתו. וזהו וחציו, לשון מחלוקת כפירוש רש"י בפרשת ויחי בפסוק (בראשית מט, כג) וישטמוהו בעלי חיצים, מלשון דבר הנחלק עיין שם. על ידי שישראל מחלקין מדה אחת לשנים כנ"ל. ימחץ, גורמין שהקדוש ברוך הוא יתחלק על שונא ה' גם כן שעל ידי שהקדוש ברוך הוא אוהב אותם שונא שונאיהם. וימחץ, גם כן לשון התחלקות ועיין פירש"י, וחציו, קאי על ישראל: