חסידות על במדבר כו:ט

וזה פירוש הפסוק בפרשת פנחס (במדבר כו, ט-יא) ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם אשר הצו על משה בעדת קרח ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קרח במות העדה באכול האש ויהי לנס ובני קרח לא מתו. ולכאורה קשה למה כתב אצל בני ראובן ובני קרח לא מתו וכן הרגיש בזה האבן עזרא. ועוד מדוע בני קרח לא מתו ובני דתן ואבירם מתו. וגם בזה הרגיש האבן עזרא. וכתב האבן עזרא, שרעת דתן ואבירם יותר מרעת קרח, ולא ידעתי למה. ונראה דלכאורה צריך להבין, על הא דכתב הקרא ויהי לנס, למה לי למיכתב וכי לא ידעינן דהיה לנס. ובמשנה תורה כתב, כי עיניכם הרואות את אשר עשה לדתן ולאבירם ולא כתב כלל ויהי לנס. אפס נראה דכך הוא הפירוש הפסוק, דמפני מה זכה קרח שבני בניו זכו לדוכן מחמת שאיתרחש נס על ידם נתקדש שמו הגדול ולכן זכה שבניו יעלו לגדולה וככה תיבות המקרא ויהי לנס ונתקדש שמו הגדול ולכן זכה שבני קרח לא מתו ועלו לגדולה. ומה שמתו בני דתן ואבירם נראה דהנה האבן עזרא כתב שרעת דתן ואבירם גדולה מרעת קרח. ונראה שהם הסיתו את קרח. והנה לכאורה קשה למה הקרא והגמרא קראם עדת קרח, כיון שדתן ואבירם היו העיקר. אפס נראה לי, דאדרבה שזה היה לטובת קרח כדי שיהיה לו העלייה ובניו יעלו לגדולה כיון שנקרא המחלוקת על שמו והנס והבליעה נקראת על שמו נמצא האותות שהוציאו ישראל בקידוש שמו יתברך היה על שם קרח ולכן זכה שבניו יעלו לגדולה ויש לו עלייה כמבואר בכתבי האר"י ז"ל, נמצא היה זה לטובת קרח הגם שעיקר המחלוקת היה בהסתת דתן ואבירם ובעצתם הנס והבליעה נקרא על שם קרח והיה האותות של קדושת שמו יתברך נקרא על שם קרח. וזה פירוש הפסוק הוא דתן ואבירם אשר הצו, שהם הסיתו בעדת קרח ונקרא על שמו של קרח שהרי הכתוב מעיד בעדת קרח ותפתח הארץ, ויהי לנס. ונקרא הנס על שם קרח לכן ובני קרח לא מתו. אבל בני דתן ואבירם שלא הורגל שמם בפי כל ישראל בבליעה שקרח נכנס בעובי הקורה והם הסיתו אותו לדבר זה. וכן הוא באור החיים, שהם הסיתו אותו לדבר זה והם גרמו וגם נראה שמטעם זה זמנתה אסתר להמן:

וזה פירוש הפסוק בפרשת פנחס (במדבר כו, ט-יא) ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם אשר הצו על משה בעדת קרח ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קרח במות העדה באכול האש ויהי לנס ובני קרח לא מתו. ולכאורה קשה למה כתב אצל בני ראובן ובני קרח לא מתו וכן הרגיש בזה האבן עזרא. ועוד מדוע בני קרח לא מתו ובני דתן ואבירם מתו. וגם בזה הרגיש האבן עזרא. וכתב האבן עזרא, שרעת דתן ואבירם יותר מרעת קרח, ולא ידעתי למה. ונראה דלכאורה צריך להבין, על הא דכתב הקרא ויהי לנס, למה לי למיכתב וכי לא ידעינן דהיה לנס. ובמשנה תורה כתב, כי עיניכם הרואות את אשר עשה לדתן ולאבירם ולא כתב כלל ויהי לנס. אפס נראה דכך הוא הפירוש הפסוק, דמפני מה זכה קרח שבני בניו זכו לדוכן מחמת שאיתרחש נס על ידם נתקדש שמו הגדול ולכן זכה שבניו יעלו לגדולה וככה תיבות המקרא ויהי לנס ונתקדש שמו הגדול ולכן זכה שבני קרח לא מתו ועלו לגדולה. ומה שמתו בני דתן ואבירם נראה דהנה האבן עזרא כתב שרעת דתן ואבירם גדולה מרעת קרח. ונראה שהם הסיתו את קרח. והנה לכאורה קשה למה הקרא והגמרא קראם עדת קרח, כיון שדתן ואבירם היו העיקר. אפס נראה לי, דאדרבה שזה היה לטובת קרח כדי שיהיה לו העלייה ובניו יעלו לגדולה כיון שנקרא המחלוקת על שמו והנס והבליעה נקראת על שמו נמצא האותות שהוציאו ישראל בקידוש שמו יתברך היה על שם קרח ולכן זכה שבניו יעלו לגדולה ויש לו עלייה כמבואר בכתבי האר"י ז"ל, נמצא היה זה לטובת קרח הגם שעיקר המחלוקת היה בהסתת דתן ואבירם ובעצתם הנס והבליעה נקרא על שם קרח והיה האותות של קדושת שמו יתברך נקרא על שם קרח. וזה פירוש הפסוק הוא דתן ואבירם אשר הצו, שהם הסיתו בעדת קרח ונקרא על שמו של קרח שהרי הכתוב מעיד בעדת קרח ותפתח הארץ, ויהי לנס. ונקרא הנס על שם קרח לכן ובני קרח לא מתו. אבל בני דתן ואבירם שלא הורגל שמם בפי כל ישראל בבליעה שקרח נכנס בעובי הקורה והם הסיתו אותו לדבר זה. וכן הוא באור החיים, שהם הסיתו אותו לדבר זה והם גרמו וגם נראה שמטעם זה זמנתה אסתר להמן: