אֵ֣לֶּה בְנֵי־אֶפְרַיִם֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשׁוּתֶ֗לַח מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַשֻּׁ֣תַלְחִ֔י לְבֶ֕כֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַבַּכְרִ֑י לְתַ֕חַן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽתַּחֲנִֽי׃
אגרא דכלה
יש להתבונן שבמנין כל השבטים לא נאמר אלה בהתחלת המפקד, רק באפרי"ם (במדבר כו לה) וד"ן (במדבר כו מב). ואחשבה להיות תיבת אל"ה, (בהחשב האלף לאלף בסוד הקטן יהיה לאלף (ישעיה ס כב), ואיכה ירדף אחד אלף (דברים לב ל)), הוא בגימטריא ה' פעמים או"ר הנזכר במעשה בראשית, שהוא סוד ה' חסדים. וידוע שאחר החטא עשה י"י אלקים לאדם ולאשתו כתנות עו"ר (בעי"ן) (בראשית ג כא), ובתורתו של ר' מאיר (ששמו הוא מאיר לשון או"ר), היה כתוב כתנות או"ר (ב"ר פ"כ י"ב). והנה בסיבת החטא שנגנז האו"ר ונתחלף עו"ר (בעי"ן (זוהר ח"א ל"ו ע"ב)), מזה נמשך שיש שליטה לעי"ן הר"ע, וכאשר יושפע על האדם בחינת או"ר בבחינת ה' פעמים או"ר ה' חסדים, אזי נמתקים הה' גבורות ואין שליטה לעין (והבן, ויהי רצון שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו). והנה מנשה נתברך ממפקד הראשון שבחומש הפקודים עד המפקד הלז בעשרים אלף וחמש מאות, כמו שאמרו רז"ל (ילקו"ש יהושע רמז י"ז) בפסוק (יהושע יז יד) אשר עד כ"ה ברכני ד', מה שאין כן מאפרים אדרבא נחסרו, (ואפשר מזה הטעם הקדים בכאן מנשה לאפרים (במדבר כו כח) להקדים הברכה). וזה שהוסיף בכאן תיבת אל"ה באפרים להעניקו מברכת או"ר. להאכילו נחלת אביו שלא תשלוט בו עין. ובדן הוא להיפך שלא ישלוט בו עין, להיות מפקדו דבר חידוש שלא היה רק משפחה אחת, ועם כל זה לא תמצא כמספרו בכל השבטים זולת יהודה שהוא מלך, ולהצילו מעי"ן נכתב בו תיבת אל"ה, כנ"ל:
אגרא דכלה
ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי (במדבר כו מט). נאמר לי רמיזת הפסוק בשם הרב הק' מהרז"ב זצוק"ל שאמר בשם אביו הרב הק' מהרי"מ זצוק"ל, שהפסוק מרמז ליצר, כשהאדם חפץ לילך אחר עצת היצר באיזה דבר, משפחת היצרי הרבה משפחות וסייעתות יהיו לו לילך אחר היצר. לשל"ם כשרוצה להלוך בשלימות העבודה, משפחת השלמי כנ"ל. והשלים הוא ז"ל ואמר גם כן על דרך זה לתתן משפחת התחני (במדבר כו לה), כשאדם רוצה להתפלל ולהתחנן, אזי משפחתת התחני, וכנ"ל: