חסידות על במדבר כח:טו

ד. פָּרָשִׁיּוֹת הַמּוֹעֲדִים הַכְּתוּבִים בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס – מְסֻגָּלִים בִּקְרִיאָתָם לְבַטֵּל דִּינִים, וּמְסֻגָּלִים לִזְכּוֹת בְּדִינֵי עַכּוּ"ם.

ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים (בראשית א טז). בחולין (דף ס' ע"ב) ר' שמעון בן פזי רמי כתיב שני המאורות הגדולים, וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן, אמרה ירח אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, אמר לה לכי ומעטי את עצמך וכו', חזייה דלא קא מיתבא דעתה, אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי על שמיעטתי את הירח, והיינו דאמר ריש לקיש מה נשתנו שעיר של ראש חודש שנאמר בו לה' (במדבר כח טו), אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי על שמיעטתי את הירח, עד כאן. והנה המאמר הזה משולל הבנה, למי חטא ח"ו, ולמי יקריבו, ומי יכפר, ולמי יכנס הפרקליט, ולמי ירצה. ועוד, הוא היוצר והוא הבורא, ה' נתן וה' לקח, ואין בזה עול, ומי יאמר לו מה תעשה, וכמצבי' עבד בחיל שמיה יהי שם ה' מבורך. ואען ואומר על דרך הפשוט, ואקדים לפרש מדרש פליאה מאד (הובא בספר מאמר מרדכי) וזה תארו, בשעה שאמר הקב"ה למשה גדילים תעשה לך (דברים כב יב), אמר משה רבונו של עולם אם כן למה מיעטת את הירח, אמר לו הקב"ה והלא הרביתי את הכוכבים, אמר לו משה והלא ציוית לא תלבש שעטנז (דברים כב יא), ולא נתקררה דעתו עד שאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וכדי לפרש המאמר הזה, אקדים לישב קושית התוספות במסכת סוכה (דף למ"ד ע"א) דאיתא שם במשנה (דף כ"ט ע"ב) לולב הגזול פסול, ומקשה הגמרא בשלמא יום טוב ראשון דכתיב (ויקרא כג מ) לכם משלכם, אלא יום טוב שני אמאי לא, ומשני משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה, עד כאן לשון הגמרא. תוספות ד"ה משום דהוי ליה מצוה הבאה בעבירה, והא דתני לקמן פרק לולב וערבה (סוכה מ"א ע"ב) לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול. משום שאול איצטריכא ליה, דבלאו לכם נפקא לן גזול משום מצוה הבאה בעבירה, עכ"ל התוספות. וקושיא עצומה היא, דלמה להגמרא למעט גזול מלכם, כיון דאין די בזה דעדיין ביום טוב שני לא ידענו, רק צריכין לטעם מצוה הבאה בעבירה, ואם כן בטעם זה לבד סגי אף ביום טוב ראשון, ולמה לן למעוטי מלכם, וזה דוחק גדול לומר דאיידי דשאול נקט גזול.