חסידות על במדבר כח:י

והת״ח שיש להן הדעת תמיד בגודל המעלה לכך נקרא שבת תמיד כנודע אבל קדושת השבת נמשך לכל א׳ להשיג הדעת עד שאמרו אפילו עם הארץ אימת שבת עליו שירא לשקר בשבת ולכך נותנין לו נחלה בלי מצרים למענג את השבת כי הוא יוצא ממצרים שהם מקום הדינין אל נחלה שהוא בלי מצרים עולם התענוג כאמור שנאמר (ישעיה נ״ח, י״ד) והרכבתיך על במתי ארץ שהוא הגבהת הדעת למעלה והאכלתיך נחלת יעקב אביך שהוא סוד הדעת ומהו הדעת כי פי ה׳ דיבר כאמור לעיל כשיש לו ידיעה ואמונה זו שפי ה׳ דיבר בו. לכך כתיב בשבת (במדבר כ״ח, י׳) עולת שבת בשבתו על עולת התמיד כי עליית שבת בשבתו הוא על פי׳ למעלה מעולת התמיד מעליית שנעשה תמיד בימי החול כי באמת כל הדעת שיש לו בחול הוא על ידי השפעות השבת בו׳ ימי החול כנודע ואלולי שבת לא היו ישראל יכולין להיות בין העמים אפילו זמן מועט עבור תגבורת הדינין שהיו מתגברין מחמת שלא היו יודעין ומשיגין הדעת הרחב והיו עובדין כולם בקטנות הדעת שעל ידי זה היו באין דינין ח״ו וזה מה שאמרו רז״ל ביקש רבי לעקור ט׳ באב שחל בשבת כי שבת ממתיק הדינין ועל ידי זה מתקרבת הגאולה. ועל כן אמר הכתוב (מלכי ג׳, כ׳) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא וגו׳ ודרשו רז״ל שמש בשבת צדקה לעניים וכו׳ כי שמש הוא אור הדעת הגנוז בפומיה דמלכא כאמור ועל ידי השבת נתעלה זריחת השמש שהוא הדעת ונמשך לכל אותן שהיו בקטנות ומיצר ים שהן בבחי׳ עניים מן הדעת וזהו וזרחה לכם יראי שמי שהוא השער כאמור על ידי היראה שמקודם יזרח לכם אור הגנוז שהוא השמש צדקה שהוא צדקה לעניים שהיו בבחי׳ עוני במדריגות קטנות שבאין להדעת הרחב ויוצאין מן מצר ודינין ובאים ונתייחדין בעולם התענוג ונעשה יחוד היראה בעולם התענוג ומרפא בכנפיה כי על ידי שנמתקין הדינין בשרשן מגודל קדושת ותענוג שבת שהוא עולם התענוג באה רפואה כמ״ש שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא כי על ידי המתקת הדינין קרובה הרפואה לבוא ואמרו יכולה היא שתרחם הוא גם כן על זה הענין כי על ידי שבאו לעולם התענוג יכולה היא שתרחם מה שאין כן כשהן בקטנות הדעת ששם הדינים. וגם על ידי התורה הוא מיתוק הדינים והרחבת הדעת כמ״ש (משלי ח׳, י״ד) אני בינה לי גבורה שעל ידי התורה נתייחד מדת הגבורה לעולם הבינה שהוא עולם התענוג על ידי הדעת הנמשך מהתורה אשר לכן בקבלת התורה היא חירות ממלכי האומות ומשעבוד מלכיות שהוא על ידי רבוי הדעת כנ״ל שהוא אור הגנוז בהתורה כמ״ש גנוז בפומיה דמלכא שהיא דבורו של הבורא ב״ה כידוע: