חסידות על בראשית א:טו

והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן (בראשית א טו). תיבת למאורות ברקיע השמים מיותר, דלא הוה ליה למימר רק והיו להאיר על הארץ. גם "ויהי "כן מיותר, כיון דאמר אחר כך (בראשית א טז) ויעש אלקים וכו'. והנראה דהכי קאמר והיו למאורות ברקיע השמים, דידוע דשינויי הזמן מועדי ד' ושבתות וראשי חדשים הוא, דאז הוא שינויים לטובה בגבהי מרומים באורות עליונים ספירות הקדושים, הגם דשם הוא למעלה מן הזמן, עם כל זה על ידי הזמן המתהווה בעולם הזה בבוא הזמן של המועד בעולם הזה, מתהווים שינוים לטובה בגבהי מרומים, ועל ידי השינוי לטובה בגבהי מרומים, נמשך מזה אור למטה ומתקדש היום בקדושתו. וז"ש והי"ו (המאורות הללו שמהם נתהווה וניכר הזמן, והיו) "למאורות (אשר) "ברקיע "השמים (שיהיו בהם שינויים לפי הזמן, ומהם יומשך) "להאיר "על "הארץ (קדושת הזמן. וז"ש) "ויהי כן, כל ענינים בגבהי מרומים שנתהווה בהם כל הבחינות אשר יהיו נפעלים בעיתותי הזמן אשר בעולם הזה כל ימות עולם, בחג המצות פעולה כזאת, ובשבועות פעולה אחרת, הבן הענין:

וירמוז עוד (בראשית א טו) "להאיר "על "הארץ הידועה, היינו ארץ הקדושה. דהקשו הראשונים ענין השינוי באורות עליונים כפי איזה מקום הוא, דהרי ישתנה הזמן לפי המקום והמחוז, במחוז הזה יום ובמחוז אחר לילה. ותירצו דהכל נעשה אחר הזמן ההוה בארץ ישראל שהוא העיקר, ומהזמן שבארץ ישראל יומשך להזמנים שבחוץ לארץ, עיין בדברי הראשונים. ועל פי זה פירשו מ"ש בזוהר הק' (ח"ג קע"ט ע"ב) לא זזה שכינה מישראל אפילו בשבתות דחו"ל, היינו השבתות של הזמנים שבחו"ל. ועל פי זה יתפרש והיו למאורות כנ"ל, להאיר על "הארץ הידועה דוקא, ורמז "ויהי "כן גם בחוץ לארץ בזמנים שונים לפי הקוטב:

עוד יתפרש הפסוק (בראשית א טו) על פי פשוטו, אחר שנדקדק דלא הוה ליה למימר רק והיו לאות"ת ושנים ולהאיר על הארץ. ב' גם תיבת "על "הארץ מיותרים, דלא הוה ליה למימר רק ולהאי"ר, ומי לא ידע כי "על "הארץ הם מאירים, כי כל מעשה בראשית לצורך עולם הזה. ג' "ויהי "כן למה לי, כיון שנאמר אחר כך ויעש. והנראה על פי מ"ש לעיל בתיבת מאר"ת (ולא אורת), כי המ"ם הוא פעולת מ"ן, רצ"ל מן אורות עליונים ולא כל אורות, רק נובלת האור של מעלה (ב"ר פי"ז ה'). וגם מאר"ת, כי גם האור ההוא הוא בנרת"ק עיין מ"ש לעיל. ומפרש הפסוק הזה למה באמת רק מהאורות ולא כל האורות, הלא מדרך הטוב להטיב. וזה שמפרש יהו למאורות ברקיע השמים (ולא כל האורות, כי הוא) להאיר על הארץ, ולא יוכלו הארציים המוגשמים לסבול אור גדול כזה ויתבטלו ממציאותם, ובעבור זה גם האור הזה שהוא רק נובלת הוא בנרתק, וכן יהיה לעתיד כשיוציא הש"י חמה מנרתיקה יתלהטון הרשעים כי לא יוכלו לסבול, זולת הצדיקים אשר כבר נזדכך חומרם כמלאכי רוח משרתי אש (עיין נדרים ח' ע"ב). ובזה ידוקדק "ויהי "כן, שלא האירו למטה רק כפי כח התחתונים לקבל, להיות שדרשו חז"ל (שהש"ר פ"ו י') בפסוק (שיר השירים ו י) מי זאת הנשקפה כמו שחר וכו', מרמז לגאולתן של ישראל מתחלה כמו שח"ר, ואחר כך יפה כלבנ"ה וכו'. והנה ארמוז לך פרפרת נאה, דהפסוק הזה של מארת, בגימטריא כל הפסוק "בא "הגואל "הנשקפה "כמו "שחר "יפה "כלבנה "ברה "כחמה "איומה "כנדגלות, כן יעשה ד' במהרה בימינו: