חסידות על בראשית ד:כה

דהוה חמידת למלאכא. ר"ל על פי המדרש (פרקי דר"א פכ"א) שקין לא היה מן אדם רק שנתעברה מן המלאך. והנה בעל הביאור פירש דיצא לו זה מן תיבת יד"ע, שאדם ידע והבין זה. ואין נ"ל דאם כן מה יאמר לקמן (בראשית ד יז) וידע קין, וידע אדם (בראשית ד כה). אלא על כרחך דידוע הוא כינוי לבעילה, רק המתרגם פירש מה שאמרה קניתי איש את השם (בראשית ד א) היינו המלאך, על כן הקדים דהוה חמידת וכו':

כִּי עִקַּר הוֹלָדָה – עַל־יְדֵי הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (שם ד): וַיֵּדַע אָדָם וְכוּ', וְקָטָן אֵינוֹ מוֹלִיד (סנהדרין סח:). וְעִקַּר הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, הַיְנוּ שֶׁיּוֹצִיא אֶת שִׂכְלוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי גַּם לְקָטָן יֵשׁ דַּעַת, אֲבָל אֵצֶל הַקָּטָן עֲדַיִן הַדַּעַת בְּכֹחַ וְלֹא בְּפֹעַל, כִּי לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, וְלֹא הוֹצִיא אוֹתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.

והנה משה רבינו עליו השלום אף על פי ששפע נבואתו היתה ממדה עליונה, אף על פי כן המדה הזאת אינה עליונה על כל עליונה, כי המדה העליונה על זאת המדה אשר משה רבינו עליו השלום קיבל שפע נבואתו ממנה אין שום אדם יכול לקרב אליה לקבל השפע ממנה רק משה רבינו עליו השלום קיבל נבואתו ממדה עליונה על ידי זה יכול להתקרב ולהתדבק בה ועל ידי התפשטות עצמותו היה ביכולתו להתחבר ולדבק בה אבל לא לקבל שפע נבואתו ממנה רק להתחבר ולדבק בה. והנה החילוק שבין נביאות משה לשאר נביאים, כי שאר נביאים קבלו נבואתם ממדה התחתונה ובהמדה הזאת השפע מצומצם לכל העולמות ובמדת זאת שייך לשון ראיה ונקראת אל שדי, מורה על הצמצום על הרמז דאמרינן בגמרא אל שדי, מי שאמר די עליו השלום שפע נבואתו והוא למעלה וכו'. והמדה אשר קיבל ממנה משה רבינו נקרא הוי"ה. וזהו הרמז בפסוק וארא אל אברהם כו' באל שדי, לאבות לא נתגלה רק במדה התחתונה אשר בה השפע מצומצם וזה באל שדי כנ"ל. וזהו הרמז וארא, לשון ראיה כנ"ל. ושמי ה' לא נודעתי להם, דהיינו לא נתגלה להם המדה היותר גדולה אשר ממנה אתה מקבל שפע נבואתך ועל ידי זה אתה יכול להתחבר בעליונה על כל עליונים וזהו לא נודעתי להם, כי דעת הוא לשון התחברות על דרך (בראשית ד, כה) וידע אדם, לא נגלה להם המדה שיוכלו להתדבק במדה העליונה על כל ודו"ק: