חסידות על בראשית ז:יא

תהום רבה (בראשית ז יא). מדה כנגד מדה וכו'. דאם לא כן הוה ליה למימר רק מעיינות תהו"ם, רב"ה למה לי. ועוד דהרי בהרווחת העולם אחר כך לא נאמר רק ויסכרו מעיינות תהום, לא נאמר רבה, אלא על כרחך להורות מדה כנגד מדה:

שמעתי ממורי זללה"ה ענין החיות רצוא ושוב וגו', כי כל דבר חושק ומתלהב לחזור לשרשו לידבק שם, לכך הנשמה תתלהב תמיד לדבק בשרשה למעלה על ידי חשק בתורה ובעבודת ה', ואם מתלהב תמיד היה בטל ממציאותו כמו קודם עולם התיקון, וזהו סוד קברות התאוה שכתב בספר ברית מנוחה כו', והוא סוד המבול ונפתחו ארובות השמים וכו', לכך תיקן השם יתברך שיעסוק לפעמים זמן מה בצרכי הגוף, אכילה ושתייה, ומעט להתעסק בצרכי פרנסתו, גם שיש לו מדת הסתפקות, ועל ידי ביטולו מעבודת ה' בזמנים אלו ינוח הנשמה, וכח השכלי יתחזק לחזור ולעסוק בעבודת השם יתברך, אחר כך, וזהו והחיות רצוא ושוב ודפח"ח, אך שאין זה לשונו כי הוספתי מעט:
(צפנת פענח דל"ג ע"ב, פ"ה ע"ד, פ"ט ע"א)

ונח בן שש מאות שנה וכו' (בראשית ז ו). איני יודע מה מלמדנו, כי נאמר אחר כך בפסוק (בראשית ז יא) י"א בשנת שש מאות וכו'. והנ"ל דרצה בזה להיות נ"ח בחינת צדיק יסוד עולם, על כן נבחר להתחבר בתבה בחינת מלכות שמים, וידוע דבחינת יסוד צדיק הוא המריק ברכאן מכל שייפין, וכלול מכל השש קצוות בסוד הוא"ו זעירא, דגוף וברית חשבינן חד, על כן להיות בחינת המלכות נתמלאה בדינים על ידי מעשה הרשעים בהעדר היחוד השלם, ומזה נתהווה מי המבול בחינת השפעת הדינים מים הזדונים, עד שנתחבר נ"ח הצדיק אל התבה ונתקיים העולם, והבן. וז"ש ונח בן שש מאות שנה היה ולא במקרה זה, רק שעל כן היה בן שש מאות שנה, להורות כי היה כלול מכל הו' קצוות, וכל אחד כלול מעשר ומעשר עד עשר, הכל ביחד שש מאות כנודע, וכבר ידוע שנ"ה בגימטריא ספיר"ה, ואמר כשהגיע נח לכלל הזה ונברא רפואה למכה מקודם, אחר כך היה המבול מים על הארץ העליונה התגברות הדינים בהעדר היחוד, על כן לקיום העולם על ידי התחברות הצדיק יסוד עולם אל התבה מלכות שמים, (בראשית ז ז) ויבא נח ובניו ואשתו וכו' אל התבה מפני מי המבול, שלא יתבטל העולם על ידי התגברות הדינים, על כן אמר בכאן האנשים לחוד והנשים לחוד שנאסר בתשמיש, להיות שנתחבר ונזדווג בזיווגו הקדוש העליון, והבן: