חסידות על בראשית יז:כב

וירא אליו ה' (בראשית יח א). כשנתבונן מ"ש בפרשה הקודמת בפסוק (בראשית יז כב) ויכל לדבר אתו, אזי תנוח דעתך מקושיות המפרשים שלא אמר הכתוב וירא י"י אל אברהם, רק וירא "אליו. כי הנה אברהם הוא שם הפנימי שלו, "ואליו יורה על הכלים הנסמכים אל אברהם, והבן מאוד ומאוד. וגם בפשוטו גם כן על פי הנ"ל, להורות הסמיכות לפרשה הקודמת וכנ"ל:

ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו (בראשית לה, יג). רש"י פירש איני יודע מה מלמדנו. והנראה דרבותינו ז"ל (בראשית רבה מז) דרשו מזה הפסוק ויעל, דאבות הן הן המרכבה. וידוע דאבות לא היו המרכבה רק בהיותם בארץ ישראל כפירוש רש"י בפרשת ויצא בפסוק (בראשית לא, ג) ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך כו' ואהיה עמך, אבל בעודך מחובר וכו' עיין שם. וזה היה הדיבור הראשון בשובו אל ארץ כנען לדבר עמו נחמות, כי הדיבור בשכם לא היה רק ציווי ללכת בית אל מה שאין כן בבית אל דיבר עמו דברים העתידים ונחמות לו ולזרעו ואז נשתלם הוא להיות מהמרכבה ולכן נאמרה כאן ויעל מאליו שלמדו רבותינו ז"ל שאבות הן הן המרכבה:

ויעל אלהים מעל אברהם (בראשית יז, כב). להבין למה נאמר זה גבי מילה. דהנה רבותינו ז"ל אמרו (בראשית רבה מב) ממרא נתן לאברהם אבינו עצה על המילה הוא כמו שכתבו המפרשים לגודל עשיות דבר מצוה זה עיין שם. וכשהקדוש ברוך הוא שורה על האדם שם לא יגור רע, הוא היצר הרע. ומשום הכי כתיב כאן ויעל אלהים מעל כו', סילק השם יתברך רגע מאברהם אבינו עליו השלום בכדי שימצא היצר הרע מקום לפתותו. וזה גודל הנסיון להודיע חיבת אברהם אבינו עליו השלום לקונו שכבש את יצרו לעשות רצון קונו בלב שלם: