חסידות על בראשית יח:ה

והנ"ל בזה על פי דברי תפארת ישראל (בפרק י"ט ובפרק כ') עיין שם דבריו כי נעמו, ותורף הדברים שהקשה אמאי שאמרו רז"ל (יומא דף כ"ח ע"ב) קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, שנאמר (בראשית כו ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו', דמשמע שהוא לבדו היה מקיים, ולמה לא כל האבות, הלא איתא במדרש (ב"ר ס"ה י"ג) שיצחק אמר שא נא כליך (בראשית כז ג), היינו שהזהירו על מצות שחיטה, ואצל יעקב כתיב (בראשית לג יח) ויחן את פני העיר, ואמרו רז"ל (ב"ר י"א ז') קבע להם תחומין, ואם כן למה אמרו רז"ל רק על אברהם לבדו. ותירץ כי אברהם היה מיוחד ביותר לקיים כל התורה, כי התורה נקראת חסד שכל תכליתה להעמיד הטוב בעולם, וזה שאמרו (סוטה י"ד ע"א) תורה תחלה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים, ותורת אמת מפני אמיתית דברים, ומפני זה אברהם שמדתו חסד ראוי מצד עצמו אל התורה, לכן קיימה מעצמו. אבל יעקב הגם כי מדתו מדת אמת, כדכתיב (מיכה ז כ) תתן אמת ליעקב, הלא מצד מדתו מדת אמת, אין עולם הזה שהוא עולם השקר ראוי אל התורה שהיא אמת, רק אברהם שמדתו חסד שהיה גומל חסד, והוא ראוי אל עולם הזה דוקא, לכך מצד המדה הזאת ראוי אברהם להיות דבוק בהתורה לגמרי. ואצל יצחק מצינו שהזהיר על השחיטה, כי ידוע כי השחיטה היא מדת הדין, לכך היה מדת יצחק לקיים מצוה זו. ואצל יעקב מצינו שהזהיר על מצות שבת, כי השבת ראוי אל מדתו שנאמר (ישעיה נח יג) וקראת לשבת עונג והאכלתיך נחלת יעקב, ובודאי גם הם קיימו כל המצות, רק הוי כאינו מצוה ועושה, אבל המצות הראוים לכל אחד מצד מדתו, נחשבו כמצוה עליהן וגדול המצוה ועושה וכו' (קידושין ל"א ע"א). מה שאין כן באברהם שראוי לכל התורה, לכך הוי כמצוה על כל התורה, ועל כן אמרו על אברהם בפרט קיים כל התורה וכו'. ומה שאמרו שגם הם קיימו, היינו במצות עשה, שמצות עשה הוא לקנין מעולה והשלמה, ואינו מצווה ועושה נמי יש לו שכר, מה שאין כן במצות לא תעשה לא מצינו שכר במי שאינו מוזהר עליה ומקיים, לכך אברהם שהיה ראוי לכל התורה, היה מקיים גם הלא תעשה, אבל שאר אבות מצות עשה קיימו אבל לא מצות לא תעשה. ולפי דעת המדרש (אגדה) שאמר יעקב (בראשית לב ה) עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי, לפי זה צריך לומר כי יעקב גם כן ראוי אל כל התורה מצד שנקראת תורת אמת ומדתו אמת, ועיין שם שהאריך. ועיין בבראשית רבה (פרשה מ"ח סי' (ב"ר מ"ח) י"ב) בפסוק (בראשית יח ה) כי על כן עברתם על עבדכם, ובנזר הקודש שם מ"ש. ואמנם יותר נ"ל לפרש על פי מ"ש בשוחר טוב ובתנחומא וכו' עיין שם בדף רמ"ג ע"א, ועיין עוד שם בבראשית רבה פרשה הנ"ל סי' (ב"ר מ"ח) ט"ז הכא את אומר והוא עומד עליהם וכו', מיכאל מירתת גבריאל מירתת, עד כאן עיין שם בנזר הקודש. והנה לפי המבואר בתפארת ישראל בפרק כ' הנ"ל, אתי שפיר טפי מחמת שהרגישו גודל חסדו של אברהם אבינו, כי תנטל החמדה גנוזה מהם שהיא תורת חסד ותינתן לזרעו של אברהם, ולכך מירתתו והבן.

כי על כן עברתם על עבדכם (בראשית יח, ה). לכאורה אין זה דרך שיאמר בעל הבית לאורח לזה באת אלי להתארח לאכול אצלי. ויתבאר כי כל המלאכים מקבלים שפע ממצות ישראל והקדוש ברוך הוא הוציא כאן חמה כו', ולא היה אברהם אבינו יכול לעשות מצות עם הכנסת אורחים ונמנע השפע מן המלאכים עליונים. וזה שאמר על כן עברתם על עבדכם, כדי שאקיים מצות הכנסת אורחים להשפיע בכם:

ואקחה פת לחם וסעדו לבכם וכו' ויתן לפניהם ויאכלו (בראשית יח, ה-ח). יבואר על פי דכתב באור החיים על פירוש התורה, כי המלאכים אפילו מיכאל שר הגדול לפעמים נקרא כהן גדול ולפעמים נקרא בשם אחר. הבחינה הוא, כי המלאכים יש להם חיות מהמצות והתורה שעושים ישראל עם קדוש וכשישראל הם במדריגה אז נקרא מיכאל כהן גדול. וזהו ואקחה פת לחם, כי פת הוא מרמז על תורה שבכתב ושבעל פה כדאמרינן (מנחות לד:) פת באפריקי שתים, ולחם גם כן רומז על התורה כמאמר הכתוב (תהלים עח, כה) לחם אבירים אכל איש ולכו לחמי בלחמי (משלי ט, ה). וזהו ויאכלו, כי המלאכים החיות שלהם ממצות ישראל כשישראל עושים רצון הקדוש ברוך הוא ועושים מצותו ברוך הוא ונמצא שעשה המצוה של הכנסת האורחים. וזהו הרמז ויקח ויתן לפניהם, המצוה של הכנסת אורחים שעשה ויאכלו, מזה היה החיות שלהם. וזהו והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו, כי העץ הוא תורה על שם הפסוק (משלי ג, יח) עץ חיים היא: