חסידות על בראשית יח:יא

ורש"י ז"ל מיישב זאת וז"ל: ויאמר להכות ה' או ו' פעמים היה לך אז אם כך עשית הכית את ארם ה' או ו' פעמים שהרי לסימן תשועה הרכבתי ידי על הקשת עכ"ל, ואין דברי רש"י ז"ל אלו אומרים אלא דרשונו, שאטו לא יצויר שאם יכה בחצים ג' פעמים יכלה כולם כגון שיהרוג בכל פעם שליש אומה, וכן יצויר איפכא שבהכאת ה' פעמים את ארם עדיין ישאר מהם כגון שבכל פעם לא יכה אלא ששית או שביעית האומה, ועוד תימה מה שסיים רש"י ז"ל שהרי לסימן תשועה הרכבתי ידי על הקשת מי לא ידע באלה, ותו שכתב הרכבתי ידי על הקשת והלא זה שהרכיב אלישע ושם ידו ע"י המלך לא היה רק בפעם ראשונה בלבד כמשמעות פשט הפסוקים וכן מוכח דהא בודאי אילו בכל משך ההוא היו ידי אלישע ע"י המלך בודאי המלך לא היה פוסק מלירות בחיצים עד שאלישע היה מושך ידו ממנו, אלא על כרחך שלא שם אלישע ידיו רק בפעם הא' וא"כ הרי אלישע כעס על המלך על ג' ההכאות שעשה אח"כ ועל זה אמר שאלו הכה ה' או ו' פעמים אז הכית כו', וא"כ מה זה שכתב רש"י ז"ל שהרי לסימן תשועה הרכבתי ידי והכי הוה ליה למימר שהרי לסימן תשועה צויתיך להכות בחיצים, עוד יש לתמוה באומרו ה' או ו' פעמים כמסתפק אם בחמש סגי או בשש דוקא, ואם באמת היה מסתפק בסכום ההכאות הצריך לכליון ארם מה היה הכעס כ"כ על המלך אולי גם הוא עלה טעות בלבו דבתלת זימני סגי, סוף דבר אין מקראות אלו אומרים אלא דרשונו, והר"ן בדרשותיו (בדרשה ב) האריך בהם בישוב קצת מקושיותנו ויבואו דבריו אי"ה בפרשת וירא בפסוק ואברהם ושרה ע"ש.

פן ב' דאי' במשנה הקנאה והתאוה והכבוד מוצאין את האדם מן העולם ופי' במד"ש בשם החסיד מוהרי' יעבץ ובשם רבינו יונה ובפ' המפרשים רבו יעו"ש ואני שמעתי סגנון לפרשו לטובה ובאתי אחריו לפרש ג"כ בסוג זה דאי' ותקנא רחל באחותה במעשי' טובים שבה וכו' כי עקב ענוה יראת ה' מה שהוא עקב ללאה הוא ראש רחל ויש לקנא להגיע לתכלית זה ואם אין מתה אנכי כמ"ש רחל וכו' ב' התאוה דכתב בספר ברית מנוחה ענין קברת התאוה יעו"ש והכבוד אין כבוד אלא תורה ובזה אמרו אין התורה מתקיימת אלא במי שממית א"ע וכו' ויוכל להתפשט א"ע מהעולם ועסקי עה"ז וכמו שמובא בח"ה משל א' פחותי שתבע לזנות עם בת מלך והשיבו שם בבית הקברו' וכו' ונעשה עי"ז שנתפשט מרוב התאוה מעסקי עה"ז וכו' יעו"ש ונודע כי עה"ז נק' לילה ועה"ב נק' ימים כדאי' בש"ס דחגיגה. ובזה יובן ואברהם זקן בא בימים שהוא בעה"ז ונתפשט מגשמיות העולם כאלו הי' בעולם הבא הנק' ימים וז"ש בא בימים מחמת רוב דביקות בו ית' לכך וה' ברך את אברהם בכל כמבואר במשל ששמעתי ממורי בפסוק תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו שגם העושר ניתן לו מה שלא שאל והבן וק"ל.

הגם דיש לומר ע"ד הלצ' ששמעתי מאח' שבא למבצר להוסיף על הארנדע של חבירו והוכיחו האדון איך מלאה לבך להצר לחבירך וכו' והקשה לו הא ודאי זהו יצ"ט ואיך הולך למבצר ושאל זה השאלה לחכם אחד והשיב לו איך הולך היצה"ר לבה"כ לכך וכו' ובזה יובן וירא אליו כי ה' באלני ממרא י"כ שהיצ"ט מצד שם הוי' הוא במבצר שנק' אילן ממרא וקשה למה ומשני כי הוא היצה"ר יושב פתח האהל שהוא ב"הכ כמ"ש חז"ל מה טובו אהליך לכך גם היצ"ט הולך למבצר וק"ל. עו' י"ל כי יש להקשות מה מקום ליצה"ר במבצר או בחוצות העיר הא אמרינן אם פגע בך מנוול זה משכיהו לב"המ א"כ בשלמא במקום שאין ב"המ לא קשה מידי משא"כ במקום שיש ב"המ ק' כנ"ל אך דלק"מ בשלמא אם הי' מחזיקין לומדי תורה בב"המ אז היו הם מחזיקין ומשכן אותו לב"המ משא"כ במקום שאין מספיק' ללומדי תורה אז היצה"ר מטייל אנה שירצה כי הוא מחוץ לפתח האהל שהוא ב"המ.