חסידות על בראשית יח:יד

הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃

ישמח משה

בעת ההוא (דברים ג כג). יל"ד מאי בעת ההוא. (ב), לאמר. (ג), (דברים ג כו) ויתעבר ה' בי. תיבת בי משולל הבנה. (ד), למענכם. (ה), ולא שמע אלי, הוא אך למותר. והנ"ל על פי שפרשתי (פסחים קי"ח.) קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, על פי הגמרא סוף מסכת קידושין (דף פ"ב.) ראית מימיך חיה ועוף, עד הרעותי את מעשי וקפחתי פרנסתי. והנה בקריעת ים סוף מה שנראה כבחור, היה עיקר משום המקטרג, כמו שפירש היערות דבש בפסוק (בראשית יח יד) היפלא מה' דבר, ועיין מה שפיר' עוד שם בפרשת וירא. וכן במזונות של אדם דייקא, קושייתו הוא משום הרעותי את מעשי, והבן.
שאל רבBookmarkShareCopy

אור זרוע לצדיק

(ג) סימן הבנין הפעיל הפעל התפעל. (ד) ה"א המחלטת והוא כשיבוא כל המין בלשון יחיד כמו [בראשית ו', ה'] רעת האדם [קהלת ב', י"ד] החכם עיניו הה"א מורה על כללות המין. (ה) ה"א המייחדת והיא ה"א הידיעה כי לא תבוא ה"א על מין פרטי אם לא שהוא ידוע אם ממה שנזכר כבר [בראשית א', ד'] את האור, ואם ממה שניכר לחוש [שם כ"ז, כ"ב] הקול והידים, ואם מן המפורסמות [שם א', א'] השמים הארץ, ואם ממה שנודע בשכל [אסתר ג', ט"ו] הרצים יצאו שמובן שיש למלך רצים, או שמובן בכח המאמר שהדבר ישנו במציאות כמו [בראשית ו', ד'] הנפילים, או שניכר על ידי התוארים שאחר כך [במדבר י"ג] הארץ אשר ישים [דברים כ', ה'] האיש אשר בנה. ובדרך זה יאמר ה"א הידיעה אף על העתיד כמו [במדבר כ"ב] הדבר אשר שלחתנו [דברים כ"ה, ו'] הבכור אשר תלד. אבל [בראשית כ"ז, ז'] הביאי לי ציד לא יתכן הציד בהיותו פרטי ובלתי נודע. ובדרך הזרות נמצא ה"א הידיעה על מלת אחד עם היות הכונה פרטי ובלתי נודע כמו [בראשית מ"ב, כ"ז] ויפתח האחד [מלכים ב' ב] ויהי האחד. ודע כי התואר הנלוה אל המתואר והוא עמו ביחס אחד בתכונת נושא המאמר או בבחינת צדדי אז אם המתואר בית הלל אומרים גם התואר בית הלל אומרים כמו הדבר הגדול ההר הטוב הזה הארץ הטובה. [ועל דרך הזרות נמצא התואר בלא ה' עם היות המתואר בית הלל אומרים כמו [במדבר ח'] השכב אחד] אבל אם הוא בתכונת נשוא תהיה בלתי ה"א כמו והאבן גדולה היום גדול. ולא יתכן שתהיה מלה שניה בית הלל אומרים הידיעה אם הראשונה בלתה אלא אם כן כשתהיה המלה נודעה על ידי סמיכות ענין כמו חצר המשכן ווי העמודים ספר התורה חית השדה שבזה לא יבוא ה"א הידיעה על הראשון אלא על השני, ועל הזרות ימצא בשניהם כמו [יהושע ג', ט"ו] הארון הברית [ירמיה כ"ה, כ"ו] הממלכות הארץ שנדחקו שם המפרשים לפרש באמת כאילו חסרה תיבה. ועל שם עצם פרטי לא יצדק ה"א הידיעה אם לא בהצטרף יו"ד היחס כמו הראובני הגדי, ולא תוכל לומר הראובן הגד. אבל בשמות עצמים פרטים של אומות עיירות ונהרות יצדק הה"א בהיותם כוללים כמו החתי האמורי הכרמל והלבנון הירדן העי. ובשם התואר הנלוה לשם עצם פרטי אם הוא ביחס הנושא יבוא בית הלל אומרים כמו [מלכים-א א', א'] והמלך דוד. ועיין עוד בתוס' [כתובות ב' א] בענין ה"א הידיעה. (ו) ה"א הקריאה כמו [דברים ל"ב, א'] האזינו השמים [ירמיה ב', ל"א] הדור אתם. (ז) ה"א השאלה [בראשית כ"ט, ה'] הידעתם. (ח) ה"א התימה [שם י"ח, י"ד] היפלא. ויחובר עם מלת אם להפלגת התימה [איוב ו', י"ג] האם אין. (ט) ה"א המאמתת והיא ה"א התימה המתקיימת [שמואל-א ב', כ"ז] הנגלה נגליתי [ישעיה כ"ז, ז'] הכמכת מכהו. וכשחובר עם מלת לא יהיה גם כן מאמת היפך הוראת לא [יהושע א', ט'] הלא ציותיך. (י) תמור אשר כמו [בראשית ב', י"ג] הוא הסובב [יהושע י', כ"ד] ההלכו אתו [שמואל-א ט'] השוק והעליה ועבר מהבן [דברים ג' י"ג]. (י"א) תמור אל"ף [דברים ז'] הלה [תהלים ס', ד'] רפה תמור הלא רפא [שמואל-ב ג'] הושיע תמור אושיע, והוא בעבור השתוותם במוצא אחד כמו שנתבאר לעיל אצל אל"ף. (י"ב) תמור וי"ו [שמות ל"ב] ברעה תמור ברעו. מטעם התחלפות אהו"י שנתבאר לעיל אצל אל"ף (י"ג) תמור חי"ת. נמצא בדבר רז"ל הרבה. והיא מטעם הנזכר לעיל אות י"א. (י"ד) תמור יו"ד [נחום ב'] קול מלאככה תמור מלאככי, מטעם הנזכר לעיל אות י"ב. (ט"ו) תמור למ"ד בתחלתה ירושלמה מצרימה [גמ' יבמות י"ג ב']. (ט"ז) תמור עין מטעם הנזכר לעיל אות י"א-י"ג.
שאל רבBookmarkShareCopy

דברי סופרים

אין ליהודי להתייאש משום דבר, בין בעניני הגוף כמה שכתוב [ברכות י' סע"א] אפילו חרב חדה על צוארו אל ימנע מהרחמים, בין בעניני הנפש אפילו נשתקע למקום שנשתקע וחטא בדבר שאז"ל (זוה"ק חלק א' רי"ט:) שאין תשובה מועלת חס וחלילה, או שתשובתו קשה, או שרואה עצמו משתקע והולך בענייני עולם הזה, אל יתייאש בעצמו לומר שלא יוכל לפרוש עוד, כי אין יאוש כלל אצל איש יהודי, והשם יתברך יכול לעזור בכל ענין, וכל בנין אומה הישראלית היה אחר היאוש הגמור דאברהם ושרה זקנים ומי מלל לאברהם הניקה וגו', שלא עלה על דעת אדם עוד להאמין זה ואפילו אחר הבטחת המלאך ושרה הצדקת ידעה והאמינה דהשם יתברך כל יכול ועכל זה צחקה בקרבה, שהיה רחוק אצלה להאמין זה בידעה זקינת אברהם דטוחן ואינו פולט כמה שכתוב בבראשית רבה (פמ"ח) וכן זקנתה, ואם היה רצון השם יתברך לפקדם היה פוקדם מקודם דלמעט בנס עדיף ולא עביד ניסא במקום שאין צריך, אבל באמת מאת ד' היתה זאת שיהיה בנין האומה דוקא אחר היאוש הגמור שלא האמין שום אדם ואפילו שרה שתפקד עוד, כי זה כל האדם הישראלי להאמין שאין להתייאש כלל דלעולם השם יתברך יכול לעזור והיפלא מד' דבר, ואין לחקיר בחקירות למה עשה ד' ככה, וכן הישועה דלעתיד נאמר [ישעי' נ"ג] מי האמין לשמועתינו וגו', וכל אחד [סנהדרין צ"ז סע"א] דאין בן דוד בא עד שיתייאשו מן הגאולה, וע"כ אמר [ישעי' נ"א] הביטו אל אברהם אביכם ואל שרהתחוללכם, דגם התחלת בנינכם היה כן אחר היאוש, ושוב מצאתי בתנחומא [פירוש וירא] על פסוק וד' פקד דבר זה עיין שם ואהניין, ואברהם אבינו ע ראש האומה הוא שפתח דבר זה שלא להתייאש משום דבר כשנשבה לוט וכבר נתייאשו כולם מלהציל, דעכל אחד מלך סדום הרכוש קח לך דכבר נתייאש בידי המלכים וקניי' אחר כך אבינו בשינוי רשות, ואברהם אבינו אזר עצמו עם שי"ח ילידי ביתו לרדוף אחר ד' מלכים, ובנדרים [ל"ב סע"א] דהוא בגימט' אליעזר, ומשמעות השם מפורש בתורה אצל משה רבינו ע"הכי אלקי בעזרי ויצילני וגו' שכבר היה חרב פרעה על צוארו והשם יתברך יכול לעזור גם אחר היאוש שאין להתייאש משום דבר, וזהו רמז מספר שי"ח בגימטריא יאו"ש עם הכולל היינו שמספר זה הוא המוציא מידי יאוש ומורה שהשם יתברך עוזר מכל דבר שהאדם חושב להתייאש, ונראה לי דזה דברי ההיא סבתא [סוכה ל"א א'] אתתא דהוה לאביה שי"ח עבדי וכו’ עיין שם היינו דחשבה אולי סוברים כר"ש [בת קול קי"ד א'] דסתם גזילה יאוש בעלים, ובפרט עבדי ריש גלותא דתקיפי ואלימי ומי ידון עם שהתקיף ואצל ר"נ ורבנן שעמו הוי שינוי רשות ולפיכך לא השגיחו בה, ע"כ אמרה דהוה לאביה וכו’ שהיא מזרע אברהם שהתאזר עם שי"ח עבדיו לעורר דבר זה שאין יאוש כלל, ולמה לא ישגיחו בה להאמין לה שלא נתייאשה כלל כי גם הוא מזרע אברהם אבינו בוטחת בהשם יתברך כמוהו ויודעת שהשם יתברך יכול לעזור נגד הכל והיה לו לחוש לדברי' ושלא לישב בסוכה הגזולה:
שאל רבBookmarkShareCopy