כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃
ערבי נחל
הנה זה הוא המשל ידוע כי הוא דבר בדוי מלב כדי לקרב כל הענינים אל השכל, אבל הנמשל הנה הוא דבר אמיתי והוא אשר אירע לנו ממש. אחד היה אברהם אבינו ע"ה והוא היה אוהב המלך מאד ונלחם כל מלחמותיו כידוע, כי האדם לא נברא רק כדי להלחם מלחמת היצר הרע וזהו עיקר בריאת האדם כמ"ש הסמ"ג בהקדמה, ואברהם אבינו ע"ה נלחם תמיד מלחמה זו ותמיד נצח לרוב השכלתו וצדקתו וגבורתו עד שקראו הקב"ה אברהם אוהבי. ומלבד כל אלה המלחמות עשה אברהם אבינו ע"ה כסא כבוד למלך הכבוד, והכסא ידוע מה הוא, והוא שאמר הכתוב (תהלים פט, טו) צדק ומשפט מכון כסאך, נתבאר ששני דברים אלו צדקה ומשפט הוא הוא הכסא של הקב"ה, ודברים האלה עשה ותיקן אברהם אבינו ע"ה כמש"ה (בראשית יח, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו כו' לעשות צדקה ומשפט, וזהו הכסא היפה שעשה אברהם אבינו ע"ה להקב"ה אשר אין כסא זה בכל העולמות בלתי לה' לבדו ויוסף עוד הקב"ה אהבו. פעם אחת אירע שלא נצח את המלחמה כפעם בפעם ונכשל קצת בבמה אדע ונשבה בנו היינו שנגזר על בניו ידוע תדע כו', אח"כ ביקש אברהם אבינו ע"ה מהקב"ה על אודות ישראל לפדותם ממצרים מבור השבי והבטיח לו וכרת עמו ברית ושבועה על דבר הזה.
שפת אמת
עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה. אין מובן הפשוט. ונראה בעזהשי"ת דכתיב נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כי כל המעשים והסיבות הכל עושה הקב"ה בעבור בנ"י ובמדרש נתת ליראיך נס להתנוסס כו' ודרשו על הנסיונות. והאמת כי הניסים שנעשו לבנ"י הוא ע"י הנסיונות של האבות כי הקב"ה עושה הכל במדה וע"י שנמצא בבנ"י מס"נ לצאת מן הטבע לקיים מצותיו כי כל נסיון הוא למעלה מהטבע. ועי"ז. המשפט לעשות להם ניסים. ולהתנהג עמהם שלא בדרך הטבע. ובני ישראל אין יכולין להתקיים בלי נסים. וראי' לזה כי אין הקב"ה עושה נס בחנם רק ע"י שאין יכולים להתקיים בלי נסים ונפלאות כי כל הטבע והשרים מתנגדים לנו. ולכן הקדים השי"ת לנסות אבותינו. וגם במשנה סמכו עשרה נסיונות לעשרה נסים כו'. והנה ידיעת הקב"ה הוא מראשית הדבר עד תכליתו כדכתיב כי ידעתיו למען כו' יצוה בניו כו'. הרי שע"י שישאר צדקת אברהם אע"ה לדורותיו לכן ידע אותו המקום. ודבר שאינו מתקיים עד עולם לא שייך בו לשון ידיעת המקום ב"ה כדכתיב יודע ה' דרך צדיקים כו' ודרך רשעים תאבד שאינו דבר המתקיים כנ"ל. וז"ש עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה פי' כנ"ל על ידי הנסיונות שעמד בכולם ונעשה הכנה לנסים ונפלאות כמ"ש רז"ל מאכלת שבני ישראל אוכלין מתן שכרה כו'. לכן שייך הלשון ידיעה עתה. כי יתקיים יראתו ית' בבנ"י לדורות עולם שזה נעשה עתה כנ"ל:
שפת אמת
אילו הי' ראובן יודע כו'. פי' שהאבות כל מעשיהם הי' תורה. לאשר בכל פעולתם השתתפו כח תולדותיהם ושיזכו זרעם אחריהם. וז"ש יצוה בניו כו'. פי' שיחבר מעשיו לתולדותיו כנ"ל. לכן נקראו אבות כדאיתא אין אבות אלא שלשה. ולכן זכו שמעשיהם כתובים בתורה. ובני ישראל הוגים ומבינים ומיישרין דרכם ע"י לימוד מעשיהם בתורה כנ"ל. ואם הי' ראובן יודע שמעשיו יהיו לימוד לדורות. הי' זה סיוע לחזק עצמו. ועל כתפיו הי' מוליכו כו'. לכן צריך כל אדם ליישב עצמו איך כל מעשיו נוגעי' לזרעו אחריו לדורות: