חסידות על בראשית כה:יט

ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק, שמעתי מהרב הבעש"ט זלה"ה פירוש הכתוב, שהוא קושיא ותירוץ, הקושיא הוא מהיכן בא שיצחק שהוא גבורות, בחינת צמצום, יהיה נולד מאברהם דהוא בחינת חסד, והתירוץ הוא אברהם הוליד את יצחק, זה הגבורה הוא מחסד שיהיה צמצום בעולם, כדי שעל ידי זה יהיה נחסר לאחד והשני יתן לו, ויהיה עולם חסד יבנה (תהלים פ"ט) ויומשכו חסדים בעולם עד כאן דברי קדשו:
(מבשר צדק פ' בהר).

ואלה תולדות יצחק בן אברהם כו'. פירש"י ז"ל "יעקב ועשו האמורים בפרשה", יש לפרש ע"ד הרמז, דיצחק רמז לדין ואברהם רמז לחסד כידוע, ואיתא צדיקים תחילתן יסורים וסופן שלוה ורשעים ההיפך, וזהו "אלה תולדות יצחק בן אברהם", ר"ל שאחר הדין נולד חסד, ו"אברהם הוליד את יצחק" ר"ל אחר החסד נולד דין, ופירש"י יעקב ועשו האמורים בפרשה כו', ר"ל הרמז הזה האמור בפרשה, נאמר על יעקב ועשו, דהיינו ליעקב תחילתו דין וסופו שלוה כנ"ל, ולעשו ההיפוך.

ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק (בראשית כה יט). והנה צריך להבין כפל הלשון בן אברהם, אברהם הוליד וגו'. וגם כבר נכתב כמה פעמים דיצחק נולד מאברהם. והנ"ל כי בן נאמר על שמתייחס אחריו, כמו שאמר החכם מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו. ועל כן לא נאמר בשום מקום אברהם בן תרח, רק תרח הוליד את אברהם (בראשית יא כז), וכן לא נאמר ואלה תולדות עשו בן יצחק כמו שנאמר בישמעאל ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם (בראשית כה יב), לפי שעשה תשובה בסוף ימיו (ב"ב ט"ז ע"ב). והנה בן משמעו מתייחס אחריו, וגם יתכן לומר על תלמוד בן, כמו שנקראו תלמידי הנביאים בני הנביאים (מלכים ב' ב ג), וכמו את הנפש אשר עשו בחרן (בראשית יב ה, עיין סנהדרין צ"ט ע"ב). והנה על יצחק נאמר בן אברהם, וגם הולידו, וכל אחד מורה דבר מיוחד, דהלא מי שהוא בן באמת וגם הוא צדיק אף שאינו ממלא מקום אביו, יכול להקרא בן, רק באם שהוא ההיפך לא יתכן לומר בן. מה שאין כן אחר לא יתכן לומר בן רק אם דומה לו, כמו שמצינו באלישע שאמר אבי לאליהו (מלכים ב' ב יב). והנה גבי ישמעאל נאמר בן אברהם לבד על דרך הראשון, לפי שאף שעשה תשובה, לא היה ממלא מקום אברהם ממש, מה שאין כן יצחק שהיה ממלא מקום אברהם ממש, על כן נקרא בן אברהם לא מצד שהיה בנו לבד, וכדי להורות על זה שלא נטעה לומר כפשוטו וסימנא יהיב באיזה יצחק מדבר וכמו שהיה בישמעאל, לכך אמר אברהם הוליד וגו', ומזה ידענו דמקודם לא משתעי מכח הלידה, רק שמתייחס אחריו במעשיו כנ"ל, (ועיין בכלי יקר שדרך גם כן בנתיב כזה). ובזה יובנו דברי רש"י שכתב ואלה תולדות יצחק בן אברהם, יעקב ועשו האמורים בפרשה. דלכאורה מאי בעי בזה. ולפי מ"ש יובן, דרוצה לתרץ למה לא אמר אלה בני יצחק, לזה מפרש שהם יעקב ועשו האמורים בפרשה, ומשום עשו צריך לומר תולדות כנ"ל.