חסידות על בראשית כה:כה

וְזֶה בְּחִינַת טַלִּית לָבָן, שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְסִדֵּר שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת (כמו שאמרו רז"ל ראש השנה יז:), כִּי הַשְּׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הֵן בְּחִינוֹת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת טַלִּית, שֶׁהוּא אַרְבַּע כְּנָפוֹת, בְּחִינוֹת הָרוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת כַּנַּ"ל. וְהַיְנוּ טַלִּית לָבָן, הֶפֶךְ בְּחִינוֹת רוּחַ דִּקְלִפָּה, בְּחִינַת עֵשָׂו, שֶׁהוּא אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר (בראשית כ״ה:כ״ה), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כְּטַלִּית – כְּטַלִּית דַּיְקָא, בְּחִינַת טַלִּית דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת טַלִּית אָדוֹם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הָרוּחַ שֶׁל הָרְשָׁעִים כַּנַּ"ל,

וְעַל־יְדֵי הֶאָרוֹת הָאָבוֹת זוֹכֶה לְשַׁבָּת, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב, וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְאָז נִבְנֶה פַּעַם שְׁלִישִׁי שַׁעַר דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (זכריה א): וּמִשְׁפָּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם; וּבִבְחִינַת צְדָקָה: אַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר (משלי כ״ב:כ״ב). וּמַכְנִיעִים הַשּׂוֹנְאִים הַיּוֹנְקִים מִשַּׁעַר אֲרָם, בִּבְחִינַת (תהילים ס״ט:י״ג): יָשִׂיחוּ בִי יֹשְבֵי שָׁעַר. כִּי נִכְנָע כָּבֵד כּוֹעֵס, שֶׁהִיא עֵשָׂו אֱדוֹם כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר (בראשית כ״ה:כ״ה), וְזֶהוּ נְפִילַת פַּעַם שְׁלִישִׁי שַׁעַר שֶׁל אֲרָם: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז"ל) שַׁיָּךְ לְעֵיל, אַחַר תֵּבַת עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵבֵאתִי:

עוד אני מדבר בענין ו' קטיעא (במדבר כה יב). דהנה פנחס זה אליהו (זוהר ח"ב ק"צ ע"א), שלקח ממנו יעקב למשכון הו' שבשמו ויבשר לבניו, כמו שאמרו רז"ל שעל כן יעקוב ה' פעמים מלא, ואלי"ה ה' פעמים חסר ו'. וצריך להבין למה לקח ממנו דוקא הוא"ו למשכון. והנראה דהנה כתב המגלה עמוקות דיעקב לקח מעשו היו"ד, דהנה עש"ו קראוהו (בראשית כה כה) על שם שהיה נגמר בשערות (עיין ב"ר פס"ג ח'), ואם כן הוה ליה עשו"י, ויעק"ב נקרא על שם שנאחז בעקב עשו (בראשית כה כו) הוה ליה לקרותו עק"ב. אך הסיבה הוא דניסן אייר סיון, נפלו לחלק יעקב ובהן הצלחת ישראל, ותמוז אב אלול לחלקו של עשו, ויעקב נטל ממנו בחזקה חודש אלול שיהיה הכנה לישראל לתשובה שלימה קודם יום הדין. והנה באל"ף בי"ת י"ב פשוטות, הם נגד י"ב חדשי השנה כמבואר בספר יצירה, והם הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק, דוק ותשכח שהיו"ד הוא נגד אלול, וזה שלקח ממנו יעקב היו"ד דהיינו חודש אלול. (וזה מה שנ"ל פירוש הפסוק (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, כי הו"ז נפל לחלק יעקב, וכאשר לקחו מעשו היו"ד גם כן, (וזה מה שאנו קוראין בפ' בסימן הזי"ו ל"ך והבן), אם כן הוז"י בגימטריא כ"ח. וזה כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, הגיד היינו המשיך לעמו כדי לתת להם נחלת גוים, כי אלול היה מהראוי להיות נחלת גוים נ"ל), על כן נקרא יעקוב ביו"ד שלקח מעקב עשו, שהיה מהראוי להיות נקרא עשו"י, זהו ויד"ו (דהיינו היו"ד שלו), אחזת בעקב עשו והבן, ולעתיד במהרה בימינו יוקח ממנו גם הוא"ו, כי הנה הוא עש"ו בגימטריא שלו"ם זה לעומת זה כי הוא שונא שלו"ם, ורבת שכנה לה נפשו עם שונא שלו"ם (תהלים קכ ו). ולדעתי הוא סוד תבירת הק' דקנה גער חית קנה (תהלים סח לא), שתשבר הו' שבק', וישאר ראשון לציון הנ"ה הנם (ישעיה מא כז), הנ"ה מלכך יבוא לך (זכריה ט ט, זוהר ח"ג רנ"א ע"ב), ושלו"ם הוא סוד הואו דרגא דברית דגוף וברית חשבינן חד, ואם כן כשיקח יעקב מעשו הו', יהיה יעקו"ב מלא בוא"ו, חושבן פק"ח עיניך (דניאל ט יח) פקיחא דעיינין, ובני עש"ו ע"ש יאכלם (ישעיה נ ט), על כן לקח יעקב מאליהו המבשר שלום הוא"ו דייקא למשכון וקבעה בשמו, לרמז שעתיד להיות כך כשיקח הוא"ו מהשונא שלום. והנה פנחס אליהו בקנאותו קנאת הברית, ניתן לו השלום נרמז בו ו' קטיעא, לרמז שיקח ממנו יעקב הוא"ו למשכון, והנה ו' קטיעא כזה ו' הוא יו"ד וא"ו, שאלו הב' אותיות יהיו חסרים מהשונא שלו"ם, שהיה ראוי מעת הוולדו להקרא עשו"י, ולקח יעקב מתחילה היו"ד, ולעתיד יקח הו' במהרה בימינו אמן, והבן: