חסידות על בראשית מא:טז

בפסוק ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם וגו' עד אלדי' יענה שלום פרעה וגו' והקשו המפרשים שהוא כפל ולא זכר וגו' וישכחהו וגם להבין ספורי דברים שנכתבו בתורה מה דהוי הוי וע"כ שהוא ג"כ בהווה ואיך הוא בכל אדם ובכל זמן. ונבאר מדרש אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף. ולא פנה אל רהבים ע"י שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני והזכרתני נתוסף לו ב' שנים. והוא תמוהו דדרש זה יוסף ששם ה' מבטחו וחזר ואמר ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני וגו' ולא שם מבטחו בה' א"כ סיפא סתרי לרישא. ועוד דמשמע שהעונש ב' שנים עבור שכפל לומר זכרתני והזכרתני והוא תמוהו דגם בפעם א' אינו ראוי לבטוח באדם ונ"ל דאי' בפסוק משלי ך"ח עובד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקם ישבע ריש והקשה בזוהר מקץ קצ"ט ע"ב וז"ל וכי שלמה מלכא דהוי חכים מכל בני עלמא היך אמר דישתדל ברנש למפלח ארעא וישבוק חיי עלמא וכו' וכדי לתרץ ק' זאת נבאר עו' פסוק שאח"ז איש אמונות רב ברכות ואץ להעשיר לא ינקה וכו' יעו"ש לבאר סמיכות הפסוקים והרב האלשיך ביאר כי טוב יותר האוכל מיגיע כפו לעבוד אדמתו בעצמו ומסתפק במועט שישבע בלחם ולא למעדנים יותר מזה שבוחר להעשיר ורודף אחר אנשים ריקם מממון שיקחו ממנו סחורה בהקפה מנה במאתים וזה ישבע ריש כאשר נוגש אותן בזמנם לפרוע פרעות פתע ישברו. ואם הנותן באמנה יאריך לקונים קו לקו יפרעו ויעשיר וזהו איש אמונות שאחר תתו סחורותיו ויבא הזמן ישוב ויאמין לו ויאריך זמן שנית שהוא אמונה על אמונה וז"ש איש אמונות רב ברכות שיבורך מפיהם ומפי עליון ויעשיר ואץ להעשיר שהוא אץ ודוחק להעשיר בזמנו מיד לא ינקה משבע ריש הנ"ל עכ"ל ולי נראה לפרש המשך הפסוקים בדרך מוסר [פשוט דכבר בארתי פ' המלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי וגו' עפ"י משל המובא בח"ה] ותחלה נתרץ ק' הריף בפ"ב דשבת אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ולא מסרו לו מפתחות החיצונות בהי עייל מכריז ר' ינאי חבל על דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד וכו' והקשה הריף וז"ל משמע דיראה היא מפתח החיצון והכתיב יראת ה' אוצרו. ועוד דמכריז ר' ינאי היפך מזה חבל וכו' דמשמע דיראה היא הבית וחכמה פתח ודוחק לומר דפליגי ומשני וכו' יעו"ש.

ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלקים וכו' (בראשית מא טז). בלעדי ב' במסורה. דין. ואידך בישעיה (מה ו) כי אפס בלעד"י אני י"י. נ"ל לרמז דודאי יוסף כיון בשם הויה רק לפרעה, לא רצה להזכיר את השם הנכבד וגם שאסור לאומרו, על כן אמר השם אלקים וכיון בשם הויה. ויומתק הדבר כי הנה דרשו (ב"ר פפ"ט ג') על יוסף אשרי הגבר אשר שם י"י מבטחו ולא פנה אל רהבים וכו' (תהלים מ ה), היינו שיוסף חטא בזה על ששם מבטחו על שר משקים, על כן נשתהה עוד ב' שנים. והנה לכאורה מהו החטא, הלא מותר להלביש כל הענינים בטבע. אבל הוא הצדיק אשר שם הויה מבטחו, אין צריך להלביש כלל בטבע כי הטבע הוא על ידי הנהגת שם אלקים כנודע, ואם כן כיון שנענש יוסף על זה למה לא הזכיר שם הויה, הנה רמיזת המסורה שבאמת כיון אליו רק לפרעה לא הזכיר:

ויאמר פרעה וכו' ופותר אין אותו וכו' "עליך "לאמר וכו' (בראשית מא טו) , ויען יוסף וכו' לאמר בלעדי וכו' (בראשית מא טז), וידבר פרעה וכו' (בראשית מא יז). יש לדקדק בתחילה אמר ויאמ"ר, ואחר כך וידב"ר. ב', ופות"ר אין אות"ו, דנשמע דלא היה לו כלל פותר, ובאמת פותרין היו רק שלא ישרו בעיניו. ג', עליך לאמר, מהו הלאמר. ד', בלעדי אינו מובן לפי פשוטו. ה', לאמר בלעדי, מהו הלאמר. ונראה דהנה עשה בשקר ובערמה ויבא כמחניף ליוסף, ובא כאומר שבאמת אין צריך לו, כי אילו היה רוצה לקרא לפותרים היו פותרין אותו בטיב, רק היות ששמע שהוא נהנה מזה מה ששואלין אותו חלומות, ורודף אחר זה להיות לו לתפארת, על כן גם הוא עושה זה לטובתו, והיה לו פתחון פה לזה הענין, להיות שהוא בעצמו התחיל לשאול לשר המשקים והאופים שיספרו לו, כי בודאי סיפר לו הרשע כן הענין. וז"ש ויאמר דרך חבה בחשאי שמחבב ועושה לטובתו, "חלום "חלמתי "ופותר אין אותו, שאין לי במוכן תחת ידי עד שאשלח לאיזה פותר, ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום וכו', ר"ל שאתה אומר שתשמע חלום, שאתה בעצמך מבקש זה מן החולמים להיות לך לכבוד, על כן גם אני עושה עמך חטיבה ויען יוסף עניה בקול רם, שלא היה מתפחד ממנו בבטחונו באלקים שעל כרחך יצרך לו, לאמר בלעדי ר"ל יאמר בלעד"י, דהיינו יפתור לך איש אחר, אני אין לי חשק גדול לזה ואין לי תאוה לזה, אלקים יענה וכו' על ידי האיש הפותר האחר, וכשראה פרעה כן, אזי היטב חרה לו אבל היה במוכרח. וזהו וידבר לשון עז וקושי, אבל בעל כרחו התחיל לספר, ומשמיענו התורה איך הש"י מרים קרן הצדיקים בעל כרחם שלא ברצון הרשעים, בעל כרחם צריכין להודות כאשר הודה פרעה אחר כך הנמצא כזה וכו' (בראשית מא לח). והנה לבסוף בעל כרחו הודה, שאמר ואמר אל החרטומים ואין מגיד לי (בראשית מא כד), שיפתרו כמהראוי למלך כמוני ענין כולל: