חסידות על בראשית מא:יז

ויאמר פרעה וכו' ופותר אין אותו וכו' "עליך "לאמר וכו' (בראשית מא טו) , ויען יוסף וכו' לאמר בלעדי וכו' (בראשית מא טז), וידבר פרעה וכו' (בראשית מא יז). יש לדקדק בתחילה אמר ויאמ"ר, ואחר כך וידב"ר. ב', ופות"ר אין אות"ו, דנשמע דלא היה לו כלל פותר, ובאמת פותרין היו רק שלא ישרו בעיניו. ג', עליך לאמר, מהו הלאמר. ד', בלעדי אינו מובן לפי פשוטו. ה', לאמר בלעדי, מהו הלאמר. ונראה דהנה עשה בשקר ובערמה ויבא כמחניף ליוסף, ובא כאומר שבאמת אין צריך לו, כי אילו היה רוצה לקרא לפותרים היו פותרין אותו בטיב, רק היות ששמע שהוא נהנה מזה מה ששואלין אותו חלומות, ורודף אחר זה להיות לו לתפארת, על כן גם הוא עושה זה לטובתו, והיה לו פתחון פה לזה הענין, להיות שהוא בעצמו התחיל לשאול לשר המשקים והאופים שיספרו לו, כי בודאי סיפר לו הרשע כן הענין. וז"ש ויאמר דרך חבה בחשאי שמחבב ועושה לטובתו, "חלום "חלמתי "ופותר אין אותו, שאין לי במוכן תחת ידי עד שאשלח לאיזה פותר, ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום וכו', ר"ל שאתה אומר שתשמע חלום, שאתה בעצמך מבקש זה מן החולמים להיות לך לכבוד, על כן גם אני עושה עמך חטיבה ויען יוסף עניה בקול רם, שלא היה מתפחד ממנו בבטחונו באלקים שעל כרחך יצרך לו, לאמר בלעדי ר"ל יאמר בלעד"י, דהיינו יפתור לך איש אחר, אני אין לי חשק גדול לזה ואין לי תאוה לזה, אלקים יענה וכו' על ידי האיש הפותר האחר, וכשראה פרעה כן, אזי היטב חרה לו אבל היה במוכרח. וזהו וידבר לשון עז וקושי, אבל בעל כרחו התחיל לספר, ומשמיענו התורה איך הש"י מרים קרן הצדיקים בעל כרחם שלא ברצון הרשעים, בעל כרחם צריכין להודות כאשר הודה פרעה אחר כך הנמצא כזה וכו' (בראשית מא לח). והנה לבסוף בעל כרחו הודה, שאמר ואמר אל החרטומים ואין מגיד לי (בראשית מא כד), שיפתרו כמהראוי למלך כמוני ענין כולל:

ותן זרע ונחיה ולא נמות (בראשית מז, יט). עיין רש"י משבא יעקב למצרים באה ברכה לרגליו והתחילו לזרוע וכלה הרעב, עיין מה שמבואר לעיל בתירוץ על קושית הרמב"ן איך שייך שיתבטל פתרון יוסף שפתר ז' שנים יהיה הרעב במצרים, כי יוסף אמר לפרעה בפתרון החלום אשר אלהים עושה הגיד לפרעה (בראשית מא, כה) דהיינו האלהים עושה ולא יש צדיק לבקש מהקדוש ברוך הוא שיבוטל הגזירה ההיא כמאמר רבותינו ז"ל (מועד קטן טז:) על פסוק צדיק מושל ביראת אלהים כו' (שמואל ב' כג, ג) הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה וצדיקים מבטלין נמצא אמר יוסף לפרעה כן בפתרון החלום כאשר עתה לא יהיה במצרים צדיק לבקש מהקדוש ברוך הוא על ביטול גזירת הרעב יהיה ז' שנים רעב בארץ מצרים, וזהו שאמר יוסף לפרעה ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם כו' (בראשית מא, יז) עיין כל מפרשי התורה שמקשים מי שם את יוסף ליועץ לפרעה עיין שם. ובזה יבואר, כי כן אמר לו זה החלום אשר ראית ז' שנים רעב גזירה רעה על מצרים הוא אשר האלהים עושה כו'. ובזה יבואר, כי בחלום נאמר והנה עומד על היאור, וכן אמר פרעה ליוסף כאשר סיפר לו החלום הנני עומד על שפת היאור, ועל זה לא פתר לו כלום:

ונראה, כי זה שאמר לו ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם כו' (בראשית מא, לג), הוא פתרון החלום והנה עומד על היאור. כי ידוע מאמר רבותינו ז"ל כי הנילוס הוא פרנסת מצרים העולה ומשקה. והנה פרעה ראה בחלום כי הוא העומד על היאור הנמשך משם פרנסת מצרים ופרעה הרשע לא היה בו כח לבקש רחמי ה' על ביטול גזירת הרעב ואמר זה הוא פתרון החלום אשר ראית הנני עומד על שפת היאור, שאין לך זה כח כו', ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים. נבון וחכם, דהיינו איש צדיק והוא יהיה על ארץ מצרים לבקש רחמי ה' על ביטול גזירת הרעב, כי באמת הקדוש ברוך הוא חפץ חסד הוא ואין רצונו בהשחתת העולם רק שיהיה צדיק לבקש רחמים מלפניו. וזהו ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמידהו לפני פרעה, דייקא שיהיה למעלה מפרעה, כי תמיד הקליפה נכנע לפני הקדושה והקדושה הוא למעלה ומה שיוסף לא ביטל את הגזירה, כי ממשלת יוסף היה מן פרעה והיה ככפוף תחת ידו ולא כן יעקב ועוד כאשר בא יעקב למצרים עם כל השבטים ועם כל המרכבה העליונה אז היה יכולת ביעקב לבטל גזירת הרעב: