מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ׃ (ס)
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה בְּחִינַת (בראשית מ״ט:כ׳-כ״א): מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְכוּ', דְּהַיְנוּ הַפַּרְנָסָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, כִּי מְקַבְּלִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף כְּתִיב אַחֲרָיו: נַפְתָּלִי וְכוּ' הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, דְּהַיְנוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת וְכַיּוֹצֵא, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַבֵּרוּרִים שֶׁל מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ כַּנַּ"ל. וְאֵלּוּ הַבֵּרוּרִים הֵם בְּחִינַת קְטֹרֶת, כַּיָּדוּעַ, שֶׁקְּטֹרֶת הִיא בְּחִינַת בֵּרוּרִים.
שפת אמת
מאשר שמנה לחמו. פי' בזוה"ק על לחם משנה בשבת שיש לחם מן השמים ומן הארץ כו'. כי השבטים הם יסוד העולם כדאיתא בזוה"ק וזאת אשר דיבר להם אביהם. כי פי' זאת שמעתי ממו"ז ז"ל שהיא נקודה מלכות שמים שאין לשום דבר חיות רק מנקודה זו. לכן נק' זאת שאין דבר בעולם בלתי זאת. ונתן להם יעקב אע"ה שיהיו מקבלין נקודה זאת. ועי"ז נמשך חיות לכל הנבראים. ואשר הוא סוף השבטים כדכ' אשר כו' לחוף ימים כו' ישכון. וכ' ומשם יפרד כו'. לכן מחבר חיות התורה למשוך משם חיות לכל הנבראים. ובימות החול בנ"י מכינים בעבודה ביגיעות רבות שיזכו בשבת למנוחה כדאי' מי שטרח בע"ש כו' וזה לחם משנה שכפי היגיעה בחול מתרבה הברכה בשבת עבור ימי החול ג"כ. ונק' לחם משנה שבשבת נמשך שפע ברכה מצד עצם היום. ולבד זה מצד היגיעה בחול והוא ב' לחם הנ"ל. והוא כדמיון יששכר וזבולון שהקדים זבולון בתורה שנתן לפיו של יששכר. כן המיגע בחול לש"ש מתחבר עם בחי' שבת כנ"ל:
בני יששכר
החדש הזה עפ"י סדר הדגלים הנ' הוא מיוחס לשבט אש"ר אשר כתיב בי' מאשר שמנה לחמו וכו' וכתיב בי' וטובל בשמן רגלו כי השמ"ן זית הי' הרב' בחלקו וכ"מ ששמן זית מצוי שם החכמה מצוי' כמד"א וישלח יואב תקועה (תקוע' אלפא לשמן) ויקח משם אשה חכמ"ה כיון דהמזל של החדש הזה הוא מזל דל"י הוא מזלן של ישראל והוא עבד משמש משועבד אל המי"ם זו תורה היא עיקר החכמה אוריית' מחכמה נפקת בראשי"ת בחוכמת"א ע"כ מיוחס החדש הזה לשבט אשר אשר בחלקו השמן זי"ת המסוגל לחכמ':